רכיב כוננות מהווה תוספת לשכר ולא חלק מהשכר הרגיל

בפסק דין אשר ניתן ביום 8/12/16 ע"י בית הדין האזורי לעבודה, נדון עניינו של עובד אשר מעסיקתו, המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה, חדלה לשלם לו רכיב תוספת כוננות ששולם לו בקביעות מדי חודש. העובד תבע כי המעסיקה תחויב בתשלום רכיב הכוננות שנגרע משכרו וכן לקבלת סעד הצהרתי לפיו רכיב הכוננות הוא חלק משכרו הרגיל.
 
האם הרכיב כוננות הוא בגדר תוספת או חלק מהשכר הרגיל
בית הדין קבע כי המבחן העיקרי שיש ליישם בשאלה אם רכיב שכר המשולם לעובד הוא בגדר תוספת או חלק משכרו הרגיל, הוא מבחן "התנאי" או "הגורם", כך שתשלום המותנה בתנאי או גורם ממשי יסווג כתוספת, ואילו תשלום שאינו מותנה בתנאי יסווג כחלק מהמשכורת הקובעת.
 
רכיב הכוננות יחשב חלק משכר היסוד כאשר הוא משולם ללא התנאה הקשורה בתנאי עבודה. לעומת זאת, רכיב הכוננות ייחשב כתוספת כאשר הוא משולם עבור דריכות מתמדת, נכונות מתמדת ואי נוחות מתמדת. אם התשלום הותנה בעצם המוכנות להיקרא בכל עת, כי אז מדובר בתוספת אמיתית ולא פיקטיבית.
 
בית הדין קבע כי רכיב הכוננות ששולם לעובד במהלך תקופת עבודתו הוא רכיב שכר מותנה, שאינו חלק משכרו הרגיל. רכיב זה הותנה בזמינותו של העובד לקבלת דיווח, מעקב או טיפול בתקלות שוטפות בתחום פעילות המחלקה עליה הופקד.
 
האם המעסיקה היתה רשאית לשלול את תוספת הכוננות?
בית הדין קבע כי למעסיק פררוגטיבה לנהל את מקום העבודה על הצד הטוב והמועיל ביותר והיא המקנה לו את הסמכות להביא לשינויים בסדרי העבודה. סמכותו של המעסיק לשנות מסדרי העבודה משתרעת גם על הקביעה אם נדרש מעובד לבצע עבודה בשעות כוננות ומעבר לשעות העבודה הרגילות – משימה אשר בדומה לעבודה בשעות נוספות, אין לעובד זכות קנויה לגביה. סמכות זו שבידי המעסיק אינה מוגבלת, ויש לאזנה אל מול הוראות הדין או ההסכמים החלים במקום העבודה, כמו גם אל מול זכות העובד כי ההחלטות הנוגעות לו יתקבלו בתום לב, בדרך מקובלת, באופן סביר ומידתי.
 
בית הדין קבע כי גם לאחר החלטת המעסיקה בדבר שלילת תוספת הכוננות, המשיך העובד לקבל פניות מהמוקד לעניין תקלות שאירעו לאחר שעות עבודתו הרגילות. מאחר והוכח כי העובד המשיך להיות זמין לקבלת דיווחים אלה, גם אם לא באופן מלא, לא היה בסיס לשלילת תוספת הכוננות. לא היה מקום לשלול את רכיב הכוננות ששולם לעובד, בהעדר שינוי מהותי בסדרי העבודה בפועל. 
 
בנסיבות העניין מהווה השינוי החד צדדי בו נקטה המעסיקה משום הפרה של הסכם העבודה, המזכה את העובד בהמשך תשלום רכיב הכוננות בגין התקופה שלאחר מועד השלילה, ועבור החודשים 5/13 ועד סיום העסקתו של העובד בחודש 5/14.
 
מידע נוסף:

יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם.
 
 


יצירת קשר

או מלאו פרטיכם וניצור קשר:

נשמח לעמוד לשירותכם בתחומים:
דיני עבודה, דיני נזיקין – נזקי גוף,
ודיני ביטוח, חייגו עכשיו:

072-33-80-967


כתובתנו: משה לוי 11 (בנין UMI), 

פקס: 03-5588241

טלפון: 072-33-80-967

|  

|  

|  

א.ת. ראשל"צ, קומה 11


© 2018 כל הזכויות שמורות


ביבר לקואה חייקין הררי - משרד עו"ד ונוטריון

משרד עו"ד ונוטריון

לביבר לקואה חייקין הררי