חודש: אוגוסט 2020

  • האם עובד רשאי לגלות את גובה שכרו לחבריו לעבודה?

    האם עובד רשאי לגלות את גובה שכרו לחבריו לעבודה?

    בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע"י בית הדין האזורי לעבודה, נדונה, בין היתר, סוגיית גילוי פרטי השכר על ידי עובד.

    בית הדין קבע כי חשיפת השכר אותו מקבל עובד, מול חבריו לעבודה או מול לקוחות/ספקים, הינה פעולה הנתפסת בצורה שונה בתרבויות עסקיות שונות ובחברות שונות. למעסיק קיים אינטרס עסקי ברור שעובדיו לא יחשפו את שכרם, לא בינם לבין עצמם ולא מול לקוחותיו/ספקיו, כך שיוכל לשמור על 'גמישות ניהולית' מרבית בקביעת השכר. מן הצד השני קיימים אינטרסים של העובד התומכים באפשרות לגלות את השכר ואף אינטרסים ציבוריים לכך.

    כך למשל, בלא חשיפת השכר אין ביכולתם של עובדים לדעת כי הם מופלים לרעה בניגוד להוראות חוקי השוויון. זאת ועוד, איסור על חשיפת השכר פוגע ביכולתו של עובד לחפש עבודה חלופית בה ישתכר יותר, היות וציפיות השכר, הקשורות לשכר הקיים, הינן חלק מרכזי מהמשא ומתן לקראת תחילת העבודה. בלא יכולת למסור את נתוני שכרו הנוכחיים, או לברר מהו השכר המקובל או הקיים אצל המעסיק החדש, עשוי העובד להתחיל את המשא ומתן מנקודת פתיחה נחותה משמעותית מזו של המעסיק, דבר המעצים את פערי הכוחות ביניהם. איסור על חשיפת השכר פוגע בתחרות החופשית המתבססת, בין השאר, על עקרון חופש המידע, וניתן לטעון כי הוא פוגע אף בחופש הביטוי של העובד.

    בית הדין קבע כי גובה שכרו של העובד ורכיביו אינם מידע השייך למעסיק בלבד, וככלל אין מדובר בסוד מסחרי של המעסיק. מדובר במידע פרטי השייך בצורה מובהקת יותר לעובד מאשר למעסיק. למעסיק אין זכות לחלוק מידע זה, בכפוף לחובותיו על פי כל דין, בלא הסכמת העובד, אחרת ייתכן ויהיה אחראי לפגיעה בפרטיות העובד. מן הצד השני, כאשר בוחר העובד לגלות את פרטי שכרו הוא מגלה מידע פרטי שלו, דבר אותו הוא זכאי לעשותו.

    נקבע כי השכר הניתן לעובדים הינו מידע עסקי של המעסיק, אך אינו סוד מסחרי, זהו מידע הזוכה לרמת הגנה פחותה. מעבר לכך, יש להבחין בין חשיפת שכר לבין חשיפת עלות ההעסקה של אותו עובד או הרווח שנוצר למעסיק מעבודת אותו העובד. עלות ההעסקה והרווח כתוצאה מההעסקה הינם בבחינת מידע עסקי של המעסיק באופן מובהק יותר משכר העובד, ובהתאמה יש להגן עליהם יותר. בעניין אשר נדון בפסק הדין, חשף העובד את שכרו כעובד בלבד ולא את עלות העסקתו או את הרווח של השותפות.

    בפרשת צ'ק פוינט (ע"ע 164/99 דן פרומר נ' רדגארד בע"מ) נקבע כי כאשר מדובר בתחרות עסקית של עובד לשעבר מול מעסיקו לשעבר, יכולים לגבור האינטרסים של חופש העיסוק והתחרות החופשית על האינטרסים של המעסיק ולבטל אף תניה חוזית המגבילה את חופש העיסוק של העובד. אם כך, ודאי שהאינטרסים הציבוריים של השוק ושל העובד גוברים על האינטרסים של המעסיק כאשר מדובר אך בחשיפת שיעור שכרו של העובד ואין מדובר בחשש לחשיפתם של סודות מקצועיים.

    בית הדין ציין כי אדם משוחח על עבודתו עם שותפיו לעבודה, בזמנים טובים ובזמנים רעים, כאשר הוא מרוצה מעבודתו ומשכרו וגם כאשר יש לו השגות בנושא. זהו דבר טבעי, מובן ומותר.

    במקרה שנדון בפסק הדין, בית הדין התרשם כי העובד גילה את שכרו בתום לב ולא מתוך מטרה לחתור תחת מעסיקתו. לכן, בית הדין לא מצא כי מדובר בהפרה של חובות האמון ותום הלב בינו לבין המעסיקה, בוודאי לא כזו המצדיקה קביעת פיצוי.

    סעש 57327-01-18 מידות ומעשי נוף נ' מרדכי הרוש (ניתן ביום 12/8/2020).

  • חובת מעסיק יותר מ-518 עובדים לפרסם דוח שכר שנתי בהתייחסות לפי מין

    חובת מעסיק יותר מ-518 עובדים לפרסם דוח שכר שנתי בהתייחסות לפי מין

    חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996, נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה.

    בהתאם לחוק זה, עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך. הוראה זו חלה גם לענין כל גמול אחר, שנותן מעסיק לעובד או עבורו בקשר לעבודתו. "גמול אחר" – כל תוספת, טובת הנאה, קצובה, מענק, תנאים נלווים, תשלום לכיסוי הוצאות, תשלומים בשל החזקת רכב, שימוש בטלפון, מכסת שעות נוספות, רכישת ספרות מקצועית, ביגוד, שימוש ברכב, או כל תגמול אחר בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, והכל אף אם אינם שכר עבודה.

    חובת עריכת דוח פנימי
    בהתאם לתיקון לחוק זה, אשר פורסם ביום 25/8/2020, נקבע כי מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק המנוי בתוספת הראשונה לחוק לפרסם מידע או לדווח על שכר של עובדים ונושאי משרה, ומעסיק המעסיק יותר מ-518 עובדים (להלן: "מעסיק") יערוך, אחת לשנה, דוח פנימי על בסיס נתונים שאסף ובו יפורט השכר הממוצע של עובדים המועסקים אצלו, בפילוח עובדים תוך פירוט פערי השכר הממוצע בין גברים לנשים באחוזים בכל קבוצת עובדים במקום העבודה (להלן: "דוח פנימי").

    "שכר" – לרבות גמול אחר כהגדרתו לעיל, ובלבד שמשתלם עליו מס לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.
    "פילוח עובדים" – חלוקת העובדים במקום העבודה לקבוצות לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים, והכול בהתאם לסוג ולאופי מקום העבודה.

    הדוח יכלול את כל הנתונים כדלקמן:
    (1) נתונים בדבר פילוח העובדים במקום העבודה, כינויה של כל קבוצת עובדים וסוגי העובדים, המשרות או הדירוגים שנכללו בה;
    (2) נתונים בדבר השכר הממוצע של העובדים המועסקים בחלוקה לפי פילוח העובדים לפי פרט (1), תוך פירוט פערי השכר באחוזים בכל קבוצת עובדים בהתייחסות לפי מין;
    (3) נתונים בדבר השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק, בחלוקה להעסקה במשרה מלאה ובמשרה חלקית, לרבות שיעור חלקיות המשרה, תוך פירוט פערי השכר באחוזים בכל היקף משרה בהתייחסות לפי מין;
    (4) נתונים בדבר שיעור העובדים המועסקים אצל המעסיק, בהתייחסות לפי מין, ששכרם נמוך מהשכר הממוצע במקום העבודה;
    (5) נתונים בדבר שיעור העובדים המועסקים אצל המעסיק שמשולמת להם השלמה לשכר מינימום מכוח הסכם או הסדר, וכן שיעור העובדים כאמור באחוזים מתוך כלל העובדים, בהתייחסות לפי מין.

    איסוף ועיבוד המידע לשם הכנת דוח פנימי ייעשו באופן המצמצם את הפגיעה בפרטיות ואת סיכוני אבטחת המידע.

    עוד קובע התיקון לחוק, כי אחת לשנה, עם עריכת דוח פנימי ובהתבסס עליו, ימסור מעסיק לכל עובד מידע בדבר הקבוצה שהוא משתייך אליה בפילוח העובדים, סוגי העובדים, המשרות או הדירוגים בקבוצה ופערי השכר באותה קבוצה באחוזים, ובלבד שאין במסירת המידע הפרה של כל דין אחר.

    חובת עריכת דוח פומבי
    בנוסף, אחת לשנה, עם עריכת דוח פנימי ובהתבסס עליו, יפרסם המעסיק לציבור דוח פומבי, לרבות באתר האינטרנט שלו אם יש כזה.

    הדוח יכלול את הנתונים כמפורט להלן:
    (1) נתונים באחוזים בדבר פערי השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק לפי פילוח העובדים, בהתייחסות לפי מין;
    (2) נתונים באחוזים בדבר פערי השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק בחלוקה להעסקה במשרה מלאה ובמשרה חלקית, לרבות שיעור חלקיות המשרה, בהתייחסות לפי מין;
    (3) נתונים באחוזים בדבר שיעור העובדים המועסקים אצל המעסיק ששכרם נמוך מהשכר הממוצע במקום העבודה, וכן בדבר שיעור העובדים שמשולמת להם השלמה לשכר מינימום מכוח הסכם או הסדר, והכול בהתייחסות לפי מין.

    בפרסום יוצגו פערי השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק באחוזים, בלי לגלות את כינוי קבוצות העובדים במקום העבודה ובאופן שאינו מאפשר את זיהויו של עובד ואינו כולל מידע רגיש ("מידע רגיש" – סוג מסחרי כהגדרתו בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, ומידע שטעמים של ביטחון המדינה מצדיקים שלא לגלותו).

    בדוח פומבי כאמור רשאי מעסיק לפרט נתונים נוספים המסבירים את פערי השכר בכל קבוצת עובדים, ובלבד שיובאו תחת כותרת נפרדת ולא יכללו מידע המאפשר את זיהויו של עובד מסוים.

    על אף האמור, לעניין גוף המדווח לממונה על השכר במשרד האוצר לפי הוראות סעיף 33א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, יראו דיווח של הנתונים המנויים בתוספת השלישית לממונה על השכר במשרד האוצר ופרסומם על ידו כפרסום דוח פומבי ובלבד שהגוף המדווח העביר את המידע באופן שקבע הממונה על השכר במשרד האוצר, כפי שביקש ובמועדים שקבע.

    החל מיום 1/6/2022 רשאי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות סעיף זה יחולו גם על מעסיק המעסיק 518 עובדים לכל היותר, במספר כפי שיקבע.

    התיקון לחוק תיקן גם את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 וקבע כי הנציב הארצי או נציב אזורי, או עובד נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שהסמיך מי מהם לעניין סעיף זה, רשאי להורות בצו למעסיק למסור דוח פנימי שערך לפי האמור לעיל, וכן את הנתונים שעל בסיסם ערך אותו. על אף האמור בכל דין, הנציבות לא תעביר לאחר מידע שקיבלה לפי הוראות סעיף קטן זה באופן שמאפשר את זיהוי עובדיו של המעסיק ולא תעשה בו כל שימוש, אלא לשם מילוי תפקידה לפי חוק זה, לרבות טיפול בתלונה, או בהתאם להוראות של ערכאה שיפוטית.

    תחילת התיקון לחוק מיום 25/10/2020. מעסיק יותר מ-518 עובדים יערוך דוח פנימי ראשון ויפרסם דוח פומבי ראשון לא יאוחר 1/6/2022, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח.

  • 160,000₪ וקצבה חודשית לעובד שנפגע במהלך עבודתו

    160,000₪ וקצבה חודשית לעובד שנפגע במהלך עבודתו

    ניר (שם בדוי), נפצע במהלך עבודתו כאשר בעת שהוריד סולם מרכב, נפל ונפגע בשתי ידיו.

    כתוצאה מהתאונה החל ניר לסבול מהגבלה בתנועות שורש כף היד הימנית, מחולשה ביד, ומחולשה וכאבים באזור מרפק שמאל והאמה השמאלית. בשל הפגיעה בתאונה, נאלץ ניר להחליף את עיסוקו אשר כלל עבודות פיזיות והחל לעבוד בעבודה משרדית. כתוצאה מהחלפת העיסוק, חלה ירידה נכרת בהכנסתו של ניר.

    ניר פנה באופן עצמאי למוסד לביטוח לאומי אשר הכיר בתאונה כתאונת עבודה והעמיד את ניר בפני ועדה רפואית. ניר פנה לוועדה הרפואית אשר קבעה, על אף פגיעתו הקשה של ניר, כי נותרה לניר נכות צמיתה בשיעור 15% בלבד וכי אין פגיעה בהכנסתו של ניר.

    עם קבלת תוצאות הועדה פנה ניר למשרדנו, אשר הגיש ערר למוסד לביטוח לאומי על החלטת הועדה הרפואית. הועדה הרפואית לעררים קיבלה את מלוא טענותינו וקבעה כי לניר נותרה נכות רפואית בשיעור 35% בתוספת תקנה 15 בגין פגיעה בכושר עבודתו של ניר ובסך הכל נקבעו 53% נכות, בגינם מקבל כיום ניר קצבה חודשית קבועה בהתאם להכנסתו טרם התאונה.

    בנוסף לטיפול מול המוסד לביטוח לאומי, טיפל משרדנו גם בקבלת פיצוי מפוליסת תאונות אישיות בה בוטח ניר. משרדנו פנה לחברת הביטוח, אשר התכוונה לשלם בהתאם לנכות הרפואית שנקבעה בביטוח לאומי, לפי נכות בשיעור 35%. ואולם, עפ"י הפוליסה בה בוטח ניר, במקרה של פגיעה במספר איברים, על חברת הביטוח לשלם לפי נכות מצטברת ולא משוקללת (בשונה מביטוח לאומי), דבר אשר מגדיל את הנכות ל- 40% (פער של 20,000 ₪ במקרה של ניר). לאחר דין ודברים מול חברת הביטוח, ובטרם הוגשה תביעה לבית המשפט, שילמה חברת הביטוח לניר פיצוי מלא לפי 40% נכות, ובסך הכל 160,000 ₪.

    על כן, חשוב לזכור, כי גם בטיפול ישירות מול חברת הביטוח ובטרם הגשת תביעה לבית המשפט ישנה חשיבות לבחינת הפוליסה ולייעוץ וייצוג משפטי.

Call Now Button