תאונה במהלך יום גיבוש בעבודה – תאונת עבודה?
"תאונת עבודה" מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, כתאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו.
על פי הפסיקה, גם פעולות נלוות לעבודה עשויות להיכנס לגדרו של הסעיף, אך זאת ככל שהן קשורות לעבודה במידה סבירה.
על פי הפסיקה המנחה, את השאלה אם ניתן להכיר בפגיעה תוך כדי "פעילות נלווית" לעבודה כ"פגיעה בעבודה" יש לבחון לפי מבחן דו שלבי.
ראשית, יש לבחון את מהות האירוע, זיקתו לעבודה ומידת העניין שיש למעביד באירוע.
כך, לא כל אירוע שעיקרו או תכליתו בפעילויות גיבוש ונופש יוכר כ"פעולה נלוות" לעבודה והעובדה כי אירוע מסוים מכריז על עצמו ככזה לא מספיקה, אלא צריך שתשמר הזיקה שבין האירוע לבין החברה. סממן עיקרי ומרכזי הינו העניין שיש למעביד בקיומו של האירוע ובתרומתו לחיי העבודה בחברה.
לצורך כך, יש להראות, למשל, שהמעביד יזם את האירוע, אחראי לו ובעל אינטרס לגבי האירוע, על רקע זיקתו לחברה ולחיי העבודה בה (למשל, בחיזוק יחסי העבודה באמצעות פעילויות לא פורמליות שנועדו לגיבוש העובדים).
ביטוי לכך ניתן למצוא בדרך המימון של האירוע (אם המעביד מימן את האירוע או העובד עצמו למשל) ובסממנים נוספים המלמדים על החשיבות שהמעביד מייחס לאירוע ועל הקשר שלו לחיי העבודה בחברה.
שנית, יש לבחון את הפעילות בה היה העובד מעורב ומידת הקשר של אותה פעילות לאירוע המוכר.
כך למשל, נראה כי תאונה שארעה לעובד במהלך ועקב יום גיבוש אשר מעבידו יזם, מימן באופן מלא, הבהיר טרם האירוע כי מדובר בפעילות מטעמו ודרש כי כל עובדי החברה (ללא בני זוג) ישתתפו באותו אירוע – יוכר כ"תאונת עבודה".
מנגד, בפסק דין שניתן לאחרונה נקבע, כי תאונה שארעה לעובד במהלך פעילות חברתית לעובדי המחלקה בה עבד – אשר לא המעסיק יזם ואשר לא מומנה על ידי המעסיק – לא מהווה תאונת עבודה. בפסק הדין צוין, בין היתר, כי המעסיק הבהיר לעובד טרם היציאה לפעילות כי אין מדובר בפעילות מטעמו. בנוסף, העובדים הם שמימנו את הפעילות וזמן הפעילות לא נחשב כזמן עבודה או אפילו חופשה על חשבון המעסיק. בנוסף, לא היתה חובה להשתתף בפעילות ואכן לא כל עובדי המחלקה נטלו בה חלק.
