ב' ספג חבלות בכל גופו ובעיקר בברכו השמאלית. לאחר התאונה, טופל ב' בבית חולים ובהמשך המשיך מעקב וטיפולים רפואיים במסגרת קופת חולים.

ב' פנה למשרדנו על מנת שנטפל בתביעתו לקבלת פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה מחברת ביטוח החובה אשר ביטחה את האופנוע במועד אירוע התאונה.

ב' הציג בפנינו את תעודת ביטוח החובה של האופנוע והתברר, כי ב' רכש פוליסה מוזלת לאופנועים, אשר מקנה מחד, הנחה בפרמיית הביטוח ומאידך, כוללת תנאי של השתתפות עצמית, לפיו ינוכה מהפיצויים שיגיעו לב' סך של 25,000 ₪ מהנזק הלא ממוני שנגרם לו וכן שבעה ימי אי כושר.

לאור התיעוד הרפואי, פנינו לחברת הביטוח בדרישה לפיצויים מתאימים; ואולם, חברת הביטוח הציעה סך של 15,000 ₪ בלבד, בטענה כי מדובר בפיצוי ראוי לאור נזקיו של ב' ובהתחשב בהשתתפות העצמית שב' צריך לשלם לחברת הביטוח.
לאור עמדת חברת הביטוח, אנו הפננו את ב' לבדיקת מומחה אורטופד מטעמנו ורק לאחר קבלת הערכת המומחה והצגתה לחברת הביטוח טרם הגשת תביעה, הגענו להסכם פשרה לפיו שולם לב' פיצוי בסך של 140,000 ₪, מעבר להשתתפות העצמית.

נראה כי פוליסת ביטוח חובה מוזלת, אשר כוללת תנאי השתתפות עצמית – אינה כדאית למבוטח, אשר במקרה של תאונת דרכים קלה שלא הותירה נזק לצמיתות, לא יהיה זכאי כלל לפיצוי, שכן גובה הפיצוי יבלע בגובה ההשתתפות העצמית (בעוד שלפי פוליסה שאינה מוזלת, יהיה זכאי לפיצויים של אלפי שקלים לפחות); ובמקרה של תאונת דרכים שהותירה נזק – יצטרך לשלם עד 25,000 ₪ מהפיצוי.

בכל מקרה, לצורך ניהול תביעת פיצויים בגין נזקי גוף , מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום, אשר יוכל לייצג בהליך מול חברת הביטוח – הן בבית המשפט והן מחוצה לו, תוך מקסום סיכויי ההצלחה.

הפוסט 140,000 ₪ לנפגע בתאונת אופנוע עם ביטוח חובה מוזל הופיע לראשונה ב-ביבר לקואה חייקין הררי.

לשם הכנת הקוקטייל, הכניס יניב כוס ל"שייקר" והכוס נתקעה ב"שייקר". בכדי לשחרר את הכוס, נתן יניב מכה לכוס על השולחן, כפי שהונחה והודרך לעשות כשהתקבל לעבודתו כברמן; ואולם, כתוצאה מהמכה בשולחן, התנפצה הכוס בידיו של יניב והוא נחבל בידו משברי הזכוכיות.

אנו פנינו למבטחת מעסיקתו של יניב בדרישה לפצות את יניב בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, בטענה כי התאונה אירעה כתוצאה מרשלנותה של המעסיקה, אשר, בין היתר, נתנה הנחיות שגויות ומסוכנות לעובדיה בכלל וליניב בפרט בדבר אופן ביצוע העבודה והנהיגה שיטת עבודה לקויה ומסוכנת.

ואולם, המבטחת כפרה באחריותה לפצות את יניב; וטענה כי התאונה ארעה באשמתו הבלעדית של יניב. לצורכי פשרה, הציעה המבטחת לפצות את יניב בסך של 30,000 ₪.

רק לאחר הגשת תביעה לבית המשפט, ובהתאם להמלצת בית המשפט, הצלחנו להגיע לפשרה לפיה שולם ליניב סך של 75,000 ₪ – סכום ראוי, המשקף את נזקיו של יניב עקב התאונה.

כדאי לדעת – בכל מקרה בו ארעה תאונה אשר כתוצאה ממנה נגרמו נזקי גוף – מומלץ לבדוק אם יש אחראי לתאונה ולדרוש את הפיצוי הראוי המשקף את הנזקים שנגרמו .כמו כן, חשוב לבדוק אם קיימים ביטוחים פרטיים אשר במקרים המתאימים יכולים לזכות את הנפגע בפיצויים נוספים.

הפוסט 75,000 ₪ לנפגע בתאונת עבודה כברמן הופיע לראשונה ב-ביבר לקואה חייקין הררי.

בדיעבד התברר, כי שרשרת הברזל היתה מחוברת למעקה השייך לבניין מגורים ונועדה לחסום כניסת רכבים לשטח הבניין באמצעות חיבורה לשרשרת נוספת שהיתה בצד השני.

אלא שבמועד התאונה, שרשרת הברזל היתה מונחת על המדרכה באופן שחסמה מעבר בטוח של הולכי רגל במדרכה והיוותה מפגע חמור ביותר.

כתוצאה מפגיעתה בתאונה, סבלה א' מרגישות, כאבים ומגבלה בטווח תנועות שורש כף יד ימין וירך ימין.
בעקבות פגיעתה של א', אנו פנינו למבטחת נציגות הבית המשותף של בניין המגורים, בדרישה לפצות את א' בגין נזקיה עקב התאונה. אנו טענו, בין היתר, כי התאונה אירעה כתוצאה מרשלנותה של נציגות הבית המשותף, אשר יצרה מפגע בטיחותי.

ואולם, מבטחת נציגות הבית כפרה באחריותה לפצות את א'; וטענה כי האחריות לפצות את א' רובצת לפתחה של העירייה, אשר המפגע (שרשרת הברזל) נמצא בשטח שיפוטה.

רק לאחר הגשת תביעה לבית המשפט הן נגד נציגות הבית המשותף והן נגד העירייה, ובהתאם להמלצת בית המשפט, הצלחנו להגיע לפשרה לפיה שולם לא' סך של 120,000 ₪ – סכום המשקף את נזקיה עקב התאונה.

כדאי לדעת – בכל מקרה בו ארעה תאונה אשר כתוצאה ממנה נגרמו נזקי גוף – מומלץ לבדוק אם יש אחראי לתאונה ולדרוש את הפיצוי הראוי המשקף את הנזקים שנגרמו .כמו כן, חשוב לבדוק אם קיימים ביטוחים פרטיים אשר במקרים המתאימים יכולים לזכות את הנפגע בפיצויים נוספים.

הפוסט 120,000 ₪ לנפגעת בתאונת מדרכה הופיע לראשונה ב-ביבר לקואה חייקין הררי.

מקורות הדבקתה של הקורונה, היקף ההדבקה, הדרך למניעת התפשטותה והשפעותיה לטווח הרחוק טרם ידועים במלואם; אך ברור, כי מדובר במחלה מדבקת ומסכנת חיים אשר יש לפעול למיגורה ולמניעת הישנותה בדחיפות.

בישראל, נכון להיום, מאובחנים מאות חולים בקורונה וההנחה היא, כי ישנם מאות חולים נוספים אשר לא אובחנו.
דיני הנזיקין עוסקים במקרים בהם נגרם נזק על ידי גורמים שניתן להטיל עליהם אחריות בגין אותו נזק במטרה לקבל סעד, כשהסעד העיקרי הוא פיצוי כספי.

נראה כי לא ירחק היום, בו תוגשנה תביעות בגין נזקי מחלת הקורונה (אשר, כאמור, השפעותיה ארוכות הטווח טרם ידועות). להלן נסקור חלק מהאפשרויות השונות:

תביעה כנגד המעסיק – עובד אשר חלה במחלת הקורונה עקב הידבקותו במקום עבודתו עשוי לטעון במקרים המתאימים, בין היתר, כי המעסיק הפר הוראות על פי דין בדבר המרחק הנדרש בין העובדים וכיוצ"ב ו/או אפשר לעובד בבידוד להיכנס למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד ו/או לא מנע חשיפת עובדיו לאנשים חולים.

תביעת המוסד לביטוח לאומי "ענף נפגעי עבודה" – יתכן כי עובד אשר חלה במהלך עבודתו בקורונה ועקב כך נעדר מעבודתו, יוכר כנפגע תאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי ויהיה זכאי לקבל דמי פגיעה בגין ימי היעדרותו עד 90 ימים. לאחר תקופה זו וככל שמדובר בנזק גוף מתמשך, ניתן יהיה להגיש תביעת נכות.

תביעת רשלנות רפואית – נפגעי מחלת הקורונה אשר לא אובחנו בזמן ו/או לא ניתן להם טיפול נאות וכתוצאה מכך נגרם להם נזק, עשויים לטעון לרשלנות רפואית של מוסדות ו/או מטפלים רפואיים וכיוצ"ב.

תביעה נגד גורמים אחרים – נפגעי מחלת הקורונה אשר נדבקו למשל, במהלך חוגי ספורט, וטיפולי קוסמטיקה עשויים לטעון, בין היתר, לאחריות הבעלים ו/או המפעילים אשר הפרו את הנחיות משרד הבריאות וכיוצ"ב ו/או לא פעלו באמצעים סבירים אשר היה בהם כדי למנוע את התפשטות המחלה.

ביטוחים פרטיים, לרבות אובדן כושר עבודה, ביטוח סיעודי וביטוח מחלות קשות – יש לבדוק את הזכאות לתגמולים בהתאם לתנאי הפוליסות.

יש לציין, כי בתביעה נזיקית, עשוי הנפגע להיתקל, בין היתר, בטענת הגנה של הנתבע, כי מדובר באשם תורם של הנפגע (אשר לא היה זהיר די).

חשוב להדגיש, כי כל מקרה לגופו וכי על מנת שתביעה תתקבל, יש להוכיח הן את אחריות הגורם לנזק והן את הנזק. כמובן, שהמילה האחרונה תהא של בית המשפט.

איחולי בריאות טובה ואיתנה ובשורות טובות.

הפוסט הקורונה בראי דיני הנזיקין הופיע לראשונה ב-ביבר לקואה חייקין הררי.

במהלך הטיפול, העלתה המטפלת את עוצמת החום של מכשיר הלייזר לרמה גבוהה במיוחד וג', אשר היתה מורגלת לטיפולים, התלוננה בפניה מיד כי העוצמה גבוהה מידי. ואולם, המטפלת התעלמה כליל מתלונותיה של ג' והמשיכה בטיפול ולאחר כרבע שעה, עצרה את הטיפול בג', יצאה מהחדר ובמקומה הוכנסה מטפלת אחרת, כדי להמשיך את הטיפול בג'.

באופן תמוה, המטפלת החדשה שהוכנסה להמשיך את הטיפול בג' כלל לא ידעה להשתמש במכשיר ורק לאחר מספר ניסיונות, המשיכה את הטיפול. עוצמת החום של המכשיר היתה גבוהה ביותר, וג', אשר סבלה מאוד מהטיפול הקשה, התלוננה שוב ושוב בפני המטפלת, אשר אמרה לך שכך זה צריך להיות.

בתום הטיפול, מצאה עצמה ג' מכוסה בכוויות נרחבות, בשונה מיתר הטיפולים שקיבלה עד לאותו מועד.

עקב הטיפול והכוויות שנוצרו כתוצאה ממנו, נבדקה ג' בקופת החולים וטופלה באמצעות משחות. לאחר מספר שבועות, הכוויות החלימו ואולם הותירו בגופה של ג' צלקות בהירות.

ג' אשר פנתה למכון ושילמה סכום נכבד כדי לשפר את מראה גופה, נותרה עם פגיעה אסתטית בלתי הפיכה אשר גרמה לה לתחושה קשה של חוסר נוחות עם גופה.

בעקבות הנזק שנגרם לג', אנו פנינו למכון בדרישה לפצות את ג' בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בטיפול האחרון, אשר היה טיפול רשלני שבוצע על ידי מטפלות לא מיומנות שהשתמשו בעוצמת חום גבוהה מידי ולא מתאימה לג'. העובדה שג' עברה במכון טיפולים רבים להסרת שיער אשר לא הותירו אצלה כל נזק ורק בטיפול האחרון נגרמו לה כוויות קשות, מצביעה על כך כי הטיפול אשר ניתן לה במועד זה היה שונה ורשלני.

לאחר משא ומתן, הצלחנו לסיים את התביעה בפשרה, לפיה קיבלה ג' פיצוי בגובה עשרות אלפי שקלים המשקף בעיקרו את הכאב והסבל שנגרמו וייגרמו לה עקב פגיעתה בטיפול.

הפוסט פיצוי בגובה עשרות אלפי שקלים עקב טיפול רשלני בהסרת שיער בלייזר הופיע לראשונה ב-ביבר לקואה חייקין הררי.

ד' הועברה לאשפוז במחלקת נוירוכירורגית ילדים; ולאחר שלושה ימי אשפוז, שוחררה לביתה, בהמלצות, בין היתר, לביקורת במרפאה נוירוכירורגית, להמשך טיפול רופא ילדים ולחופשת מחלה.

בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה אובחנו אצל ד', בין היתר, זעזוע מוח, כאבי ראש וסחרחורות. ד' המשיכה במעקב רפואי.
עקב הימשכות כאבי הראש של ד' גם בחלוף שנה מיום התאונה, אנו פנינו לחברת ביטוח החובה שביטחה את הרכב הפוגע במועד התאונה, בדרישה למנות לד' מומחה בתחום הנוירולוגי לצורך בדיקתה ולמתן חוות דעת בעניין הנכות שנותרה לה עקב התאונה, וזאת על מנת לסיים את התביעה בפיצוי מתאים.

חברת הביטוח בתגובה, הציעה לפצות את ד' בסכום של 3,500 ₪ בלבד וסרבה לדרישתנו למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי.

נוכח זאת, הגשנו תביעה לבית המשפט וחרף התנגדות חברת הביטוח למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, מינה בית המשפט מומחה בתחום הנוירולוגי מטעמו.

ד' נבדקה על ידי המומחה, אשר קבע כי כתוצאה מהתאונה נותרה לד' נכות לצמיתות, בגין כאבי ראש וסחרחורות.

בהתאם לחוות הדעת, הגענו להסכמה עם חברת הביטוח לפיה קיבלה ד' פיצוי של מאות אלפי שקלים המשקף את נזקיה עקב התאונה ובהם – פיצוי בגין הגריעה מכושר השתכרותה העתידי עקב נכותה הצמיתה (לפי השכר הממוצע המשק), פיצוי בגין ההוצאות הרפואיות שנגרמו ויגרמו לה עקב התאונה, פיצוי בגין עזרת הזולת לה נזקקה ותזקק עקב הפגיעה בתאונה ופיצוי לא ממוני בגין הכאב והסבל שנגרמו ויגרמו לה עקב פגיעתה בתאונה.

לצורך ניהול תביעת פיצויים בגין נזקי גוף , מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום, אשר יוכל לייצג בהליך מול חברת הביטוח – הן בבית המשפט והן מחוצה לו, תוך מקסום סיכויי ההצלחה.

הפוסט נפגעה בתאונת דרכים ופוצתה בסכום של מאות אלפי שקלים בגין כאבי ראש הופיע לראשונה ב-ביבר לקואה חייקין הררי.

כתוצאה מהתאונה, ספג ב' חבלה משמעותית בכף ידו הימנית וממקום התאונה, פנה לבית החולים הקרוב. צילום רנטגן שבוצע לב' הדגים שבר בכף ידו הימנית; ולאחר בדיקות וטיפולים, לרבות גיבוס ידו, שוחרר ב' לביתו.

לאחר התאונה, המשיך ב' במעקב רפואי רצוף, ביצע בדיקות רפואיות שונות, ביצע טיפולי פיזיותרפיה ונזקק למשככי כאבים.

ב' נעדר מעבודתו משך כחודש ימים ובאותה תקופה, נזקק לעזרת בני משפחתו בתפקודי היום-יום ובכלל.

בעקבות נזקיו של ב', אנו פנינו לחברת סיורי הסגווי וביקשנו את תעודת הביטוח של הסגווי במועד התאונה וזו העבירה לנו את תעודת הביטוח.

אנו פנינו למבטחת והגענו להסכמה כי ב' ייבדק על ידי מומחה אובייקטיבי מוסכם בתחום האורטופדיה, לצורך קבלת חוות דעת בדבר הנכות שנותרה לו עקב התאונה.

המומחה אשר בדק את ב' קבע, כי ב' החלים יפה מפגיעתו, ואולם נותרה לו נכות קלה לצמיתות עקב מגבלה קלה בטווח תנועות כף יד ימין.

בהתאם לחוות הדעת, אנו הגענו להסכמה עם חברת הביטוח לפיה ב' קיבל פיצוי של מעל 100,000 ₪ המשקף את נזקיו עקב התאונה אשר נגזרים גם מהנכות שנקבעה לו עקב התאונה; ובתוך כך, פיצוי בגין הפסדי השכר שנגרמו לב' עקב פגיעתו, פיצוי בגין הגריעה מכושר השתכרותו העתידי עקב נכותו הצמיתה, פיצוי בגין ההוצאות הרפואיות שנגרמו ויגרמו לו עקב התאונה, פיצוי בגין עזרת הזולת לה נזקק וייזקק עקב התאונה, וכן פיצוי לא ממוני בגין הכאב והסבל שנגרמו ויגרמו לו עקב התאונה.

יצוין, כי התאונה הוכרה גם כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, וכי הפיצוי אותו קיבל ב' הינו בנוסף לסכומים אותם זכאי ב' לקבל גם מהמוסד לביטוח לאומי בגין פגיעתו.

הפוסט נפגע בתאונת סגווי פוצה בסכום של מעל 100,000 ₪ הופיע לראשונה ב-ביבר לקואה חייקין הררי.

תחילה, סברה רות כי לא נותר לה כל נזק משמעותי, למעט נפיחות ושטף דם במצחה והיא המשיכה בנסיעתה. ואולם, לאחר שהגיעה ליעדה, חשה רות בסחרחורות ובכאבי ראש עזים אשר הלכו והחמירו. בערב, פנתה לחדר המיון בבית החולים בעיר מגוריה.

בבית החולים בוצעו לרות בדיקות אשר הדגימו כי לרות נגרמה חבלת ראש. לאחר הבדיקות, שוחררה רות לביתה בהמלצות למנוחה, מעקב רפואי ולמשככי כאבים לפי הצורך.

לאחר שחרורה מבית החולים, הוסיפה רות לסבול מכאבי ראש ונטלה באופן קבוע משככי כאבים. עם זאת, בדיקות שונות שביצעה לא הדגימו כל ממצא אובייקטיבי.

הואיל והאירוע בו נפגעה רות מהווה תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, משרדנו פנה לחברת הביטוח שביטחה את האוטובוס בביטוח חובה, והגענו להסכמה עם חברת הביטוח כי רות תיבדק על ידי מומחה בתחום הנוירולוגי אשר יקבע מה נזקה הרפואי כתוצאה מהתאונה.

ואכן, רות נבדקה על ידי מומחה אובייקטיבי בתחום הנוירולוגי, אשר קבע בחוות דעתו כי בגין כאבי הראש מהם סובלת רות מאז התאונה ובעקבותיה, נותרה לה נכות צמיתה בשיעור 5%. יצוין, כי קביעת המומחה הסתמכה, בעיקרה, על תלונותיה הסובייקטיביות של רות בדבר כאבי ראש – אשר המומחה התרשם כי הן אמינות, וזאת על אף שבבדיקות קליניות ובבדיקות הדמיה שבוצעו לרות לאחר התאונה, לא נמצא כל ממצא אובייקטיבי.
על בסיס הנכות שנקבעה לרות, חושב סכום הפיצויים אותו קיבלה רות וזאת במסגרת פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.

כדאי לדעת – לאחר כל תאונת דרכים, מומלץ לפנות לחדר המיון בבית החולים ולוודא שלא נגרם נזק הדורש טיפול מידי. פעמים רבות, אנשים שנפגעו בתאונות דרכים אינם חשים בכאבים מיד לאחר התאונה והכאבים מתעוררים מאוחר יותר.

כמו כן, לאחר התאונה כדאי לפנות לחדר מיון בבית החולים הקרוב ולהיבדק. לעיתים, אנשים שנפגעו בתאונת דרכים אינם חשים בכאב כלשהו מיד לאחר התאונה, והכאבים מגיעים שבוע לאחר מכן ואף מאוחר מכך. מומלץ, אפוא, לפנות לחדר מיון לאחר כל תאונה, על מנת להיבדק ולוודא שלא נגרם כל נזק הדורש טיפול מידיי.

מעקב וטיפול רפואי רצוף – במידה שלאחר התאונה קיימים כאבים כלשהם – יש להישאר במעקב רפואי רצוף ולפעול לפי המלצות הרופאים.לאחר התאונה כדאי לפנות לחדר מיון בבית החולים הקרוב ולהיבדק.

לעיתים, אנשים שנפגעו בתאונת דרכים אינם חשים בכאב כלשהו מיד לאחר התאונה, והכאבים מגיעים שבוע לאחר מכן ואף מאוחר מכך.

מומלץ, אפוא, לפנות לחדר מיון לאחר כל תאונה, על מנת להיבדק ולוודא שלא נגרם כל נזק הדורש טיפול מידיי.
במידה שלאחר התאונה קיימים כאבים כלשהם – יש להישאר במעקב רפואי ולפעול לפי המלצות הרופאים.

הפוסט נחבלה באוטובוס ופוצתה בעשרות אלפי שקלים הופיע לראשונה ב-ביבר לקואה חייקין הררי.

במועד התאונה, התאורה במקום לא פעלה והמקום היה חשוך לחלוטין. א' ירדה בגרם המדרגות הראשון ואולם תוך כדי ירידה לא הבחינה באחת המדרגות ודילגה עליה.

כתוצאה מכך, איבדה א' את שיווי משקלה ונפלה אפיים ארצה ונפגעה בגופה.

עובר אורח אשר היה עד לתאונה, סייע לא' לקום והזמין לה אמבולנס אשר פינה אותה לבית החולים הקרוב.
סמוך לאחר התאונה, פנתה א' למוקד העירוני ודיווחה על התאונה ובעקבות כך, התאורה הוחלפה בתאורה תקינה.
משך חודשים לאחר התאונה, סבלה א' מכאבים ורגישות בצווארה ובגבה, קיבלה טיפולי פיזיותרפיה והיתה תחת מעקב רפואי.

בעקבות פגיעתה של א', אנו פנינו לעירייה, אשר אחראית לתחזוקת השטח בו ארעה התאונה, וזאת בדרישה לפצות את א' בגין נזקיה עקב התאונה. ואולם, העירייה, באמצעות עורך דינה, דחתה את אחריותה לפצות את א' בטענה כי התאונה ארעה באשמתה הבלעדית של א', שכן היה עליה להימנע מלעבור במקום התאונה שעה שהמקום היה חשוך.

לנוכח עמדת העירייה, אנו הגשנו תביעה לבית המשפט במסגרתה טענו, בין היתר, כי התאונה אירעה כתוצאה מרשלנותה של העירייה אשר לא דאגה לתאורה תקינה במקום התאונה ולא אפשרה ירידה בטוחה במדרגות. א' הלכה במקום בהתאם לדין והיה זה המקום הבטוח ביותר עבורה בכדי להגיע לגינה.

רק לאחר הגשת התביעה ובהתאם להצעת בית המשפט לפשרה, הגיעו הצדדים לפשרה לפיה שילמה העירייה לא' פיצוי ראוי המשקף את מלוא נזקיה עקב התאונה.

כדאי לדעת – בכל מקרה בו ארעה תאונה אשר כתוצאה ממנה נגרמו נזקי גוף – מומלץ לבדוק אם יש אחראי לתאונה ולדרוש את הפיצוי הראוי המשקף את הנזקים שנגרמו .כמו כן, חשוב לבדוק אם קיימים ביטוחים פרטיים אשר במקרים המתאימים יכולים לזכות את הנפגע בפיצויים נוספים.

הפוסט תאונה בעת ירידה במדרגות הופיע לראשונה ב-ביבר לקואה חייקין הררי.

ממקום התאונה הובהלה ב' באמבולנס לבית החולים הקרוב, שם נמצא כי היא סובלת, בין היתר, מחבלת ראש, מבחילות ומהקאות.

לאחר התאונה, המשיכה ב' לסבול מכאבי ראש והתעוררו אצלה חרדות ונדודי שינה.

בעקבות פניית הוריה של ב' למשרדנו, אנו פנינו לחברת ביטוח החובה שביטחה את הרכב שפגע בב' במועד אירוע התאונה, בדרישה לפצות את ב' בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה (לרבות נזקיה הנפשיים) וזאת רק לאחר שתיבדק על ידי מומחים בתחומי הנוירולוגיה והפסיכיאטריה לילדים.

ואולם, חברת הביטוח דחתה את דרישתנו למינוי מומחים, בטענה כי ב' לא המשיכה במעקב רפואי אלא רק בסמוך לתאונה ולא פנתה לקבלת טיפול נפשי כלשהו לאחר התאונה. חברת הביטוח טענה כי היעדר תיעוד רפואי רצוף והיעדר פניה לקבלת טיפול נפשי מלמדים כי ב' החלימה לחלוטין מפגיעותיה וכי לא צפויה להיקבע לה נכות כלשהי עקב התאונה. בהתחשב בנזק שנגרם לה לאחר התאונה העולה מהתיעוד הרפואי, הציעה חברת הביטוח לפצות את ב' בסכום של 15,000 ₪ בלבד.

אנו המלצנו להוריה של ב' להגיש תביעה לבית המשפט ולעמוד על מינוי המומחים לבדיקת ב', ועל אף שהוריה של ב' העדיפו לקבל את הצעת חברת הביטוח ולא להיגרר להליך משפטי, קיבלו הוריה של ב' את המלצתנו.

לאחר שהגשנו תביעה לבית המשפט, וחרף עמדת חברת הביטוח כי אין מקום למינוי מומחים, מינה בית המשפט לב' מומחים רפואיים בתחום הנוירולוגיה ובתחום הפסיכיאטריה, אשר לאחר בדיקת ב' קבעו לה נכות צמיתה בשיעור 12% לצמיתות (4% בתחום הנוירולוגי ו – 8% בתחום הפסיכיאטרי).

בהתאם לנכות שנקבעה, הגיעו הצדדים לפשרה לפיה שולם לב' פיצוי של מאות אלפי שקלים המשקף, בין היתר, את הגריעה מכושר השתכרותה העתידית, את ההוצאות הרפואיות בעבר ובעתיד ואת הכאב והסבל שנגרמו ויגרמו לה עקב התאונה.

הפוסט פיצוי של מאות אלפי שקלים לקטינה שנפגעה בתאונת דרכים הופיע לראשונה ב-ביבר לקואה חייקין הררי.