הפניקס חויבה לשלם תגמולי אובדן כושר עבודה
בתביעה לקבלת תגמולי אובדן כושר עבודה נגד חברת הפניקס, קבע בית המשפט כי על אף שהתובע ממשיך לקבל דיבידנדים מעסק שבבעלותו ואף ממשיך להגיע לעסק למשך כמה שעות בכל יום, הוא זכאי לקבלת תגמולי הביטוח.
התובע בוטח בפוליסה אשר קובעת כי המבוטח יהיה זכאי לתגמולי אובדן כושר עבודה מלאים אם עקב מחלה או תאונה נשלל ממנו בשיעור של 75% לפחות הכושר לעסוק בעיסוק בו עסק או בכל עיסוק סביר אחר המתאים לניסיונו, להשכלתו ולהכשרתו.
התובע, אשר טרם אובדן הכושר עבד כמנהל ייצור בבית דפוס בחברה שבבעלותו, חלה במחלה הפוגעת במערכת העצבים אשר מונעת ממנו לעסוק בעיסוק פיזי. חברת הפניקס שילמה לו במשך 5 שנים, אולם אז הפסיקה את התגמולים בטענה שהתובע עובד ו/או מסוגל לעבוד.
בית המשפט קבע כי כאשר מבוטח עוסק בעבודה הכוללת הן רכיב פיזי הן רכיב ניהולי, ועקב תאונה או מחלה נשללת יכולתו לעבוד בעבודה פיזית, יש לבחון האם הוא עדיין יכול לעבוד בעיסוקו הקודם והאם הוא יכול לעבוד בעיסוק חלופי שווה ערך אחר.
בית המשפט קבע כי על אף שהוגדר כמנהל ייצור, בפועל מרבית עבודתו של התובע הייתה עבודה פיזית, אותה הוא לא מסוגל לבצע.
לעניין ה"עיסוק הסביר האחר" קבע בית המשפט כי לצורך ביסוס כושר עבודה ניהולי, יש להוכיח כי התובע עסק בעבודת ניהול באופן משמעותי, וכי בענייננו לא הוכח כי עבודתו של התובע כללה מרכיב ניהולי משמעותי או כי ניסיונו של התובע בבית הדפוס צייד אותו בכישורי ניהול אשר ניתן ליישמם בעסק אחר שאינו בית דפוס.
עוד קבע בית המשפט כי אף אם התובע רכש כישורי ניהול, השתלבותו כמנהל בתחום אחר אינה מעשית שכן תפקידי ניהול, מעצם טיבם וטבעם, דורשים עבודה בהיקף משרה מלא ואף מעבר לכך ומאחר והתובע מוגבל לעבודה במשך 4 שעות ביום, נשללת השתלבותו התפקיד ניהולי, ובוודאי בתפקיד שהוא שווה ערך לעיסוקו הקודם.בית המשפט קבע כי מגבלה זו משפיעה גם על שכרו של התובע וסביר לקבוע ששכרו יהיה קטן משמעותית מהשכר אותו הרוויח כמנהל ייצור.