90% נכות לנפגע בעבודה בעקבות הגשת ערר
יקי (שם בדוי), נפצע בידו הימנית בתאונה במהלך עבודתו.
כתוצאה מהתאונה סבל יקי משבר בבסיס מסרק 2 בידו, בעקבותיו סבל וממשיך לסבול מכאבים ומגבלה בשורש כף היד.
בנוסף, כתוצאה מפגיעתו בתאונה, התפתחה אצל יקי תסמונת הכאב הכרוני (CRPS). תסמונת הכאב הכרוני מתאפיינת בכאב חריג וקשה במיוחד באופן שאינו פרופורציונלי לעוצמת החבלה שגרמה לו ויש המשווים אותו לכאב בעקבות קטיעת איבר.
בעקבות תוצאות התאונה והתפתחות תסמונת הכאב הכרוני, יקי לא שב לעבודתו לאחר התאונה והוא אינו מסוגל לעבוד כלל כתוצאה מהתאונה.
התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ויקי עמד בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, אשר קבעה כי בשנה הראשונה שלאחר התאונה סבל יקי מנכויות זמניות בשיעור 50% למשך חצי שנה ובשיעור 30% למשך חצי שנה לאחר מכן.
בתום תקופת הנכויות הזמניות עמד יקי בפני ועדה רפואית נוספת, אשר קבעה באופן תמוה ומקומם כי יקי סובל מנכות צמיתה בשיעור 9.75% בלבד וכי התאונה לא פגעה בכושר עבודתו.
לאור קביעת הועדה אשר לא שיקפה את מצבו של יקי, הגיש משרדנו ערר על קביעת הועדה הרפואית וייצג את יקי בועדה לעררים. בערר נטען, בין היתר, כי לאור התפתחות תסמונת הכאב הכרוני נכותו של יקי הינה בשיעור 60% וכי הוא לא מסוגל לשוב לעבודתו או לכל עבודה אחרת.
ועדת הערר קיבלה את טענותינו במלואן וקבעה כי ליקי נותרה נכות צמיתה בשיעור 90%. נכות זו מורכבת מ- 60% רפואית בתוספת תקנה 15 בגין אובדן כושר השתכרותו של יקי.
חשוב לזכור כי במקרים בהם החלטת הועדה הרפואית לא עולה בקנה אחד עם המצב הרפואי, ניתן וכדאי להגיש ערר על החלטת הועדה הרפואית.
כמו כן, כדאי לדעת כי ניתן לפעול מול המוסד לביטוח הלאומי בדרישות נוספות להגדלת הפיצוי מעבר לנכות הרפואית שנקבעה (כגון תביעה לנכה נזקק בנכות זמנית או תקנה 15 בנכות צמיתה).
על כן, במקרה של פגיעה בעבודה המותירה נכות (זמנית ו/או צמיתה), מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום אשר יוכל לפעול מול המוסד לביטוח לאומי בהגשת התביעות הרלוונטיות וייצוג בוועדות הרפואיות, תוך מקסום סיכויי ההצלחה
