האם הרכיב 'תמריץ' הוא חלק משכרו הקובע של העובד?
בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע"י בית הדין האזורי לעבודה, נדונה תביעת עובד לכלול רכיב שכונה "תמריץ" בשכרו הקובע (סע"ש 7540-03-22, מיום 27/3/24).
באותו מקרה, העובד עבד כאיש מכירות אצל המעסיקה, המפעילה רשת חנויות למכירת מוצרים שונים, משך 6.4 שנים. הצדדים היו חלוקים בשאלה האם יש לראות את רכיב התמריץ ששולם לעובד כחלק משכרו הקובע לתשלום זכויותיו.
לשיטת העובד, שכרו כלל רכיב של עמלות מכירה אשר כונה בתלוש השכר "תמריץ", שהסתכם בממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו בסך 5,684 ₪ לחודש. התמריץ הוא למעשה חלק מעמלת המכירה ויש לראות בו כחלק משכרו הקובע ולחייב את המעסיקה בהפרשי השכר הנובעים מכך.
לשיטת המעסיקה, העובד קיבל עמלות מכירה במסגרת רכיב שכונה "בונוס הסכם". שכרו הקובע לזכויות סוציאליות חושב כך שכלל את רכיב "בונוס הסכם". רכיב התמריץ שונה ונפרד מרכיב "בונוס הסכם", ניתן בגין מדדים שונים ואינו עמלת מכירה או חלק משכרו הקובע של העובד.
בית הדין הפנה לפסיקת בתי הדין לעבודה, אשר קובעת כי על מנת שסכום המשתלם כשכר עבודה יהווה 'תוספת' ולא חלק מהשכר הכולל המשמש לחישוב פיצויי פיטורים, צריך שהתשלום יהיה מותנה בתנאי או במצב, כך שאם אין מתקיים התנאי או משתנה המצב – חדל התשלום. נטל השכנוע שתשלום מסוים המכונה "תוספת" אינו אלא חלק מן השכר הרגיל, מוטל על העובד.
בית הדין קבע כי העובד לא הרים את הנטל להוכיח כי רכיב ה"תמריץ" היה חלק משכר עבודתו הרגיל. בהתאם להסכם העבודה בין הצדדים רכיבי "בונוס הסכם" ו"תמריץ" הם רכיבים נפרדים ושונים. זאת הן מבחינה צורנית, הרכיבים הופרדו לסעיפים שונים תחת קטגוריות שונות, והן מבחינה מהותית. רכיב בונוס ההסכם הותנה בעמידה ביעדי מכירות ומטרתו קידום מכירות. רכיב התמריץ מטרתו לקדם פרמטרים שונים שאינם בהכרח מדידים. בהסכם העבודה נקבע כי הרכיב "תמריץ" ניתן כביטוי להערכת ההנהלה את הביצועים הנאים של העובד או העובדים בתחומים של מכירות, אי חוסרים במלאי, דיוק של קופות, יחס ללקוחות, הופעה של העובד, דיוק בחיוב לקוחות ובמסמכים, ניראות הסניף וכיוצ"ב, ובאותו חודש ספציפי.
תלושי השכר נערכו בהתאם להסכם העבודה וגם בהם הופרדו הרכיבים "בונוס הסכם" ו"תמריץ". כעולה מן התלושים לא בכל החודשים בהם שולם רכיב התמריץ שולם גם "בונוס הסכם", ומכאן כי הרכיב לא היה קשור בהכרח ביעדי מכירות.
בית הדין התרשם מהעדויות כי רכיב התמריץ לא ניתן בגין מכירות אלא בהתאם למדדים משתנים, בהתאם לשיקול דעת ההנהלה ולרווחיות הסניף; כי המדדים שנלקחים בחשבון לתשלום התמריץ הם הערכה איכותית הכוללת משוב לשירות, מעבדה, עמידה בנהלים עם מחלקת הביקורת, דיווחי לקוחות וכו'; כי קודם לתשלום התמריץ מתכנסת ישיבת הנהלה ובה מעריכים את ביצועי העובד ביחס לאירועים שונים שהתרחשו, את דוחות המעבדה והשירות ואת המאמץ המיוחד שהעובד עשה; וכי במדדים הנלקחים בחשבון לטובת מתן התמריץ אין משקל לנתוני המכירות, המשתקפים ברכיב בונוס הסכם בלבד.
לאור זאת, בית הדין קבע כי התמריץ שולם בהתאם לשיקול דעת ההנהלה והיה תלוי ברווחי החברה ובמדדים משתנים שנקבעו מדי חודש והשתנו בהתאם לצרכי המעסיקה והתקופה. נקבע כי לא עלה בידי העובד להוכיח כי רכיב התמריץ הוא עמלת מכירות במהותו, אשר שולם בהתאם לעבודתו הרגילה במכירות. משכך, אף לא הוכח כי יש לראות ברכיב התמריץ כחלק משכרו הקובע לחישוב זכויותיו.