הלכה חדשה בעניין חישוב פיצויי פיטורים לעובד שעתי
לאחרונה הפך בית הדין הארצי לעבודה את ההלכה הקיימת בעניין חישוב שכרו האחרון של עובד שעתי, אשר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש, לצורך חישוב פיצויי הפיטורים.
בעבר קבע בית הדין הארצי כי כאשר השכר משולם לפי שעה, והיקף העבודה משתנה מחודש לחודש, יש לחשב את ממוצע שעות העבודה של העובד ב-12 החודשים האחרונים ולהכפיל ממוצע זה בשכר השעה האחרון.
בפסק דין אשר ניתן ביום 4.6.2017 הפך בית הדין הארצי את ההלכה הנ"ל – וקבע כי במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה ואשר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש, הדרך הנכונה לחשב את שכרו האחרון היא בהתאם להיקף המשרה הממוצע של העובד בכל תקופת העסקתו.
בית הדין קבע כי, מקום בו חסרים נתונים על היקף ההעסקה על פני כלל ציר הזמן, ובהעדר ראיות לשינוי מהותי במתכונת ההעסקה של העובד השעתי, ניתן לעשות שימוש בממוצע של הנתונים הקיימים, בנטלי ההוכחה בחובה לנהל רישומים וכיוצ"ב.
בית הדין קבע כי, חישוב ממוצע של 12 החודשים האחרונים נראית כמתאימה במקרה בו היקף העבודה של העובד אינו משתנה אך משתנה שכרו (למשל בשל קבלת עמלות) וכן במקרה של עבודה קבלנית אמיתית בה היקף שעות העבודה אינו משמש כנתון בקביעת השכר. במקרים אלה הממוצע מתייחס ל"שקלים" (שכר) שהתקבלו ב-12 החודשים האחרונים.
