הסדר של צבירת חופשה במקום תשלום גמול שעות נוספות – אינו חוקי

בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע"י בית הדין האזורי לעבודה, נדון, בין היתר, הסדר בין עובדת למעסיקה, אשר קבע כי העובדת תעבוד 187 – 220 שעות עבודה חודשיות (אולם הוסכם על 210 שעות במקום 220 שעות). הוסכם בין הצדדים כי אם העובדת לא תמלא את מכסת השעות לה התחייבה, היא תחויב בימי חופשה או ששכרה יקוזז בהתאם ואם העובדת תעבוד מעבר ל- 220 שעות, תקבל את ההפרש בצבירת ימי חופשה.

בית הדין קבע כי מעסיק יכול לקזז ימי חופשה או שעות היעדרות מימי החופשה בגין ימי עבודה חסרים כיוון שבפועל עובד שאיננו מתייצב לעבודה ביום עבודה הוא למעשה מצוי בחופשה. ברם, נקבע כי הסדר זה יכול לחול על עבודה במשרה מלאה (186 שעות) אולם לא יכול לחול על עבודה בשעות נוספות. לכן, ההסדר כי אם תעבוד העובדת מעבר ל- 220 שעות (או 210 שעות), איננו חוקי שכן עובד העובד שעות נוספות יהיה זכאי לגמול שעות נוספות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה. בית הדין קבע כי עסקינן בשני חוקים שונים: חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 וחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, והערבוב שעשתה המעסיקה ביניהם איננו כדין.