נפסק פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ותשלום דמי מחלה – לעובד אשר פוטר בתקופת מחלה
בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע"י בית הדין האזורי לעבודה, נדונה של תביעתו של עובד אשר טען כי פוטר שלא כדין בתקופת מחלה.
באותו מקרה, העובד זומן לשימוע לפני פיטורים אשר נקבע ליום 20/7/2014.
לעובד הוצאו אישורי מחלה מיום 13/7/2014 ועד ליום 30/9/2014. העובד לא התייצב לישיבת השימוע מיום 20/7/2014. ביום 5/8/2014 נערך לעובד שימוע שלא בפניו וביום 7/8/2014 הודיעה המעסיקה לעובד על הפסקת עבודתו.
בית הדין הפנה לסעיף 4א לחוק דמי מחלה, התשל"ו 1976, שעניינו "פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה" הקובע כך: "(א) מעביד לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קיבוצי וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית לפי סעיף 4. (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו באחד מאלה: (1) המעביד נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים לפי חוק הודעה מוקדמת… בטרם נעדר העובד עקב מחלתו. (2) מקום עבודתו של העובד פסק מלפעול…".
בנוסף, הפנה בית הדין לע"ע 383/07 קרן מקפת לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ נ' לסלי פנחס וניט ואח', בו קבע בית הדין הארצי כי מעסיק יכול לפטר עובד השוהה בתקופת אי כושר ומקבל דמי מחלה, אך הוא לא רשאי לקבוע את מועד סיום יחסי העבודה בטרם מיצה העובד את ימי המחלה בתשלום להם הוא זכאי מכח דמי מחלה.
בית הדין קבע כי במועד שנקבע לסיום העסקתו של העובד, עדיין עמדו לזכותו ימי מחלה צבורים מכוח חוק דמי מחלה. בקביעת מועד סיום ההעסקה ליום 7/8/14, נשללה מהעובד הזכות למצות את ימי מחלה הצבורים מכח ההוראות הקוגנטיות של חוק דמי מחלה.
מאחר והמעסיקה פיטרה את העובד בתקופת מחלה ובטרם מיצה העובד ימי המחלה שנצברו לזכותו, בית הדין פסק לעובד פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסכום של 30,000 ₪ (בשיעור השווה ל-4 משכורות).
בנוסף, בית הדין קבע כי עומדת לכל עובד הזכות למצות עם סיום העסקתו בעת מחלה את יתרת ימי המחלה המגיעים לו מכוח חוק דמי מחלה ועד למכסה המקסימאלית של 90 הימים. לפיכך, נקבע כי על המעסיקה לפצות את העובד בסכום השווה לדמי המחלה להם היה זכאי במועד פיטוריו, בגובה של 15,000 ש"ח.
