על מעסיק מוטלת האחריות "לרכך" את שובה של עובדת מחופשת הלידה תוך יצירת אקלים מזמין
בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע"י בית הדין האזורי לעבודה, נדון עניינה של עובדת אשר עבדה במוקד שירות הלקוחות של חברה המספקת שירותי משרד. העובדת יצאה לחופשת לידה ושבה ממנה לעבודתה במוקד שירות הלקוחות. במהלך "התקופה המוגנת" של 60 יום מתום חופשת הלידה, הועברה העובדת לעבוד במחלקת המונים של החברה. בחלוף 12 ימים מתום התקופה המוגנת זומנה העובדת לשימוע ולאחריו פוטרה.
בית הדין לעבודה דן, בין היתר, בתביעת העובדת לפיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954.
בית הדין קבע כי העובדת הועברה למחלקה אחרת מאחר ואת מקומה במחלקת השירות לפני יציאתה לחופשת לידה תפסה עובדת אחרת. נקבע כי בשכר העובדת ובהיקף עבודתה לא חל כל שינוי וכי העבודה במחלקת המונים, כשלעצמה, אינה מהווה הרעת תנאים. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, העברת העובדת למחלקה אחרת אינה עולה בקנה אחד עם תכלית חוק עבודת נשים.
בית הדין הפנה לפסיקה אשר קבעה כי חוק עבודת נשים אוסר על שינוי בהיקף העסקה או בתנאי השכר, להבדיל משינוי בתפקיד העובדת השבה מחופשת לידה, לגביו אין איסור מפורש – אך בנסיבות מסוימות שינוי במהות העבודה, השולל מהעובדת הזדמנות אמתית לשוב ולהשתלב במקום עבודתה, הוא שינוי העומד בניגוד לתכלית חוק עבודת נשים.
בית הדין קבע כי על מעביד מוטלת האחריות "לרכך" את שובה של עובדת מחופשת הלידה תוך יצירת אקלים מזמין.
בענייננו, עם חזרתה לעבודה, היחס אל העובדת היה כאל עובדת מיותרת שלא נמצא מקום לשבץ אותה בו. המעסיקה פעלה שלא כדין עת בחרה להעביר את העובדת ששבה מחופשת לידה למחלקה חדשה על פני העברתה של עובדת אחרת שתפסה את מקומה במחלקה.
נקבע כי נפל פגם בהתנהלות המעסיקה באשר למתן הזדמנות לעובדת להשתלב במקום עבודתה ובתפקידה הקודם ליציאתה לחופשת לידה, ואולם לא הייתה כל פגיעה בשכרה או בהיקף משרתה. בסופו של יום פוטרה העובדת בשל תפקוד לקוי בתפקיד החדש אליו הועברה. בנסיבות אלו בית הדין העמיד את הפיצוי בגין נזק לא ממוני מכוח חוק עבודת נשים, על סך של 20,000 ₪.
