פיטורי עובדת בהריון אשר יצאה לחופשה ללא אישור – נעשו כדין
בפסק דין אשר ניתן ביום 18/7/16 ע"י בית הדין האזורי לעבודה, נדון עניינה של עובדת אשר פוטרה בהריון, לאחר חמישה חודשי עבודה, בעקבות יציאה לחופשה ללא אישור לכך.
בית הדין קבע כי העמדת המעסיקה בפני עובדה מוגמרת של יציאה לחופשה בת חודש, אחרי תקופת עבודה קצרה, ואף השארת המעסיקה במצב של חוסר ודאות עד ליום הנסיעה עצמו בשאלה האם העובדת תצא לחופשה או תתייצב לעבודה, פוגעת ביחסי האמון בין הצדדים באופן שלא ניתן לגשר עליו.
בית הדין קבע כי המעסיקה הודיעה לעובדת מבעוד מועד כי אם תצא לחופשה היא צפויה לשאת באחריות לנזקים שיגרמו לה כתוצאה מכך. הגם שלא נאמר במפורש כי היא תיחשב כמי שנטשה את עבודתה ולפיכך כמתפטרת או כי התנהגות זו תהווה הפרת משמעת המצדיקה פיטורים, הדעת נותנת כי זהו אחד מהנזקים האפשריים העלולים לנבוע כתוצאה מכך. העובדה כי העובדת לא טרחה לברר את משמעות האזהרה בהקשר זה תמוהה ומחזקת את המסקנה כי העובדת גמרה אומר בליבה לצאת לחופשה במתכונת שנקבעה על ידה ויהי מה, מבלי לקחת בחשבון את השלכות המהלך.
בית הדין חזר על הקושי בהבחנה בין הפרת משמעת לזניחת העבודה בהקשר של היעדרות מעבודה, וקבע כי האבחנה בין מקרה שבו היעדרות מעבודה תהווה רק "הפרת משמעת" על כל הנובע מכך, ובין מקרה שבו ההיעדרות תהווה "זניחת עבודה" – על כל הנובע מכך, אינה קלה, והתשובה תלויה במכלול הנסיבות. בית הדין קבע כי אף אם התנהגות העובדת אינה עולה כדי זניחת העבודה, על המשתמע מכך, אזי לא יכולה להיות מחלוקת כי מדובר בהפרת משמעת חמורה המצדיקה את פיטוריה מאחר שמדובר על חופשה ארוכה לאחר תקופת העסקה קצרה.
בית הדין דחה את הטענה כי פיטורי העובדת נבעו מההיריון וקבע כי המעסיקה היתה רשאית לסיים את העסקתה של העובדת בשל יציאה לחופשה לא מאושרת בת חודש ימים המהווה הפרת משמעת חמורה.עוד קבע בית הדין, כי מאחר ויציאת העובדת לחופשה ללא אישור מהווה הפרת משמעת חמורה, רשאית היתה המעסיקה לזמן את העובדת לשימוע באופן מיידי. אולם, מאחר שהעובדת שהתה באותה עת בחו"ל, הרי שהיא סיכלה הלכה למעשה את האפשרות לזמן אותה לשימוע. בית הדין קבע כי על כן, לא היה מקום לחייב את המעסיקה להמתין עד שובה של העובדת מהחופשה הלא מאושרת על מנת לקיים את השימוע ודחה את התביעה לפיצוי בגין אי עריכת שימוע.
