פיצוי לעובדת אשר פוטרה בשל חוסר שביעות רצון – אך גם דבר הריונה נשקל בהחלטה לפטרה
בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע"י בית הדין האזורי לעבודה, נדונה תביעת עובדת אשר עבדה במשך 21 ימים ובמצטבר עבדה בפועל כשבע שעות בלבד. העובדת טענה שפוטרה מעבודתה בשל היותה בהיריון בניגוד לאמור בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
העובדת טענה כי היא פוטרה עקב גילוי דבר הריונה לנציג המעסיקה. מנגד, המעסיקה טענה כי העובדת פוטרה בשל היעדר שביעות רצון מהתנהלותה וללא קשר להיותה בהיריון.
בית הדין קבע כי המעסיקה הוכיחה כי עוד טרם הודיעה העובדת על היותה בהיריון, היא הייתה חסרת שביעות רצון מהתנהלותה של העובדת. אפשרות פיטוריה של העובדת עלתה עוד לפני שהיא הודיעה על היותה בהיריון.
ואולם, די בכך שהשיקול המפלה היה אחד מהשיקולים שנשקלו בעת קבלת החלטת הפיטורים, גם אם נלוו אליו שיקולים ענייניים, על מנת להכתים את ההחלטה כולה ולהוות הפרה של חוק שוויון ההזדמנויות. נוכח הנסיבות ובעצם סמיכות הזמנים שבין מועד ההודעה של העובדת על דבר הריונה למועד הזימון לשימוע (כ-12 יום) יש כדי להכתים את ההחלטה בדבר פיטוריה, וזאת אף אם נשקלו שיקולים עניינים נוסף על כך.
נקבע כי מנסיבות העניין עולה שהמידע בדבר הריונה של העובדת היה אחד מהשיקולים שהביאו להחלטה לפטר אותה ולכן, היה קשר בין פיטוריה של העובדת להריונה.
נקבע כי העובדת פוטרה בשל אי שביעות רצונה של המעסיקה מהתנהלותה, אך מנסיבות העניין עולה כי גם דבר הריונה של העובדת נשקל עת התקבלה ההחלטה לפטר אותה. מדובר באפליה פסולה שמנוגדת לחוק שוויון ההזדמנויות המזכה את העובדת בפיצוי בגין נזק לא ממוני.
במכלול הנסיבות ובהתחשב בתקופת עבודתה הקצרה של העובדת, נקבע כי הפיצוי בגין נזק לא ממוני יעמוד על סך 11,000 ₪.
נדחתה טענת העובדת לעניין פיצוי בגין הפסדי השתכרות בזמן היריון.
סע 36874-09-20 חיה פרקש נ' רמת דוד – חינוך מיוחד, ניתן ביום 4/7/22.
