נפגע בגן פרטי ופוצה בגין נזקיו
חן (שם בדוי), נפגע בתאונה בהיותו בן שנתיים, במהלך שהותו בגן פרטי בצפון הארץ, עת טיפס בעצמו על מגלשה גבוהה ולא תקנית בחצר הגן, ונפל ממנה, מגובה רב, על ידו השמאלית.
בעת שחן טיפס על המגלשה – אף לא אחד מצוות הגן צפה בו או השגיח עליו; ולאחר שנפל מהמגלשה ובכה – אף לא אחד מצוות הגן ידע מה סיבת הבכי.
יום התאונה היה יום שגרתי בגן. בעת שהילדים שיחקו בחצר הגן, הבחינה אחת הסייעות כי חן בוכה והצליחה להרגיעו. לקראת שנת הצהריים, חן התקשה להירדם ולאחר שהתעורר מהשינה, הבחינה בעלת הגן כי ידו השמאלית שמוטה. בעלת הגן התקשרה לאמו של חן ודיווחה לה על כך.
אמו של חן הגיעה מיד לגן ופנתה עמו מיידית למוקד לרפואה דחופה, שם בוצעו לו צילומי רנטגן אשר הדגימו שברים באמה השמאלית בעצמות הרדיוס והאולנה.
לנוכח הממצאים החמורים שהתגלו, פנו הוריו של חן לבעלת הגן וביקשו ממנה לצפות במצלמות הגן ולבדוק האם היה אירוע כלשהו במהלך שהותו של חן בגן, אשר גרם לפגיעה החמורה בידו.
ואכן, לאחר צפיית בעלת הגן במצלמות הגן – נודע לה, לראשונה, כי חן נפל מהמגלשה וספג חבלה בידו השמאלית.
לאור הפגיעה בידו, ידו של חן קובעה בגבס ובהמשך היה חן תחת מעקב רפואי.
מספר חודשים לאחר התאונה, פנו הוריו של חן לבעלת הגן, בדרישה לפצותם בגין נזקי הגוף שנגרמו לחן בתאונה. ואולם, פנייתם של ההורים לא זכתה לכל התייחסות.
רק לאחר שמשרדנו פנה לבעלת הגן, הגיעו הצדדים להסכם פשרה עם חברת הביטוח אשר ביטחה את הגן במועד התאונה, לפיו עקב התאונה אשר ארעה כתוצאה מרשלנות ומחדל של בעלת הגן ו/או מי מטעמה, קיבל חן סכום כסף ראוי המשקף את הנזק שנגרם לו עקב התאונה, ואשר כלל, בין היתר, את הפסדי השכר שנגרמו להוריו של חן בתקופה בה נאלצו להיעדר מעבודתם, את ההוצאות הרפואיות ואת הכאב והסבל העצומים שנגרמו לחן עקב התאונה.
