נדחתה תביעת עובד לחיוב המעסיקה בנזק שנגרם לו בשל אי ביטוחו בקרן פנסיה – על אף שהמעסיקה ידעה על קיומה של קרן פנסיה פעילה
בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע"י בית הדין האזורי לעבודה, נדונה תביעת עובד לפיצוי בגין הנזק שנגרם לו בשל אי ביצוע הפקדות לקרן הפנסיה הפעילה שהייתה לו בתחילת עבודתו במעסיקה (סע"ש 74949-01-20, מיום 6/7/25).
לפני תחילת העסקתו של העובד אצל המעסיקה הנתבעת, הועסק העובד אצל מעסיק קודם (להלן – המעסיק הראשון). במהלך תקופת עבודתו אצל המעסיק הראשון בוטח העובד הן בביטוח מנהלים והן בקרן פנסיה, שניהם בחברת הראל.
בהסכם ההעסקה בין העובד למעסיקה, נכתב כי ככל שהעובד היה מבוטח בהסדר פנסיוני בעת תחילת עבודתו, ביצוע ההפקדות יחל לאחר שלושה חודשי עבודה רטרואקטיבית לתחילת עבודתו, או בתום שנת המס, לפי המוקדם מבין השניים. עוד נכתב בהסכם כי ככל שברשות העובד פוליסת ביטוח מנהלים וברצונו להמשיך ולהיות מבוטח במסגרתה, עליו להודיע על כך לחברה בכתב.
כחודש לאחר תחילת עבודתו שלח העובד דוא"ל למנכ"ל המעסיקה, אליו צירף טופס קבלת בעלות על פוליסת ביטוח מנהלים בהראל ביטוח. בפועל, המעסיקה לא ביצעה הפקדות כלשהן לקרן הפנסיה/ביטוח המנהלים בהראל. משכך, לאחר ארכת ביטוח בת חמישה חודשים, הפך העובד בחודש 02/2015 לעמית לא פעיל בקרן הפנסיה הראל. במקביל, המשיך העובד להפקיד לביטוח המנהלים מכיסו הפרטי. בחלוף שישה חודשי עבודה החלה המעסיקה להפקיד לקרן הפנסיה בכלל, קרן ברירת המחדל במעסיקה.
בחודש 08/2015 פוטר העובד מעבודתו אצל המעסיקה ובסמוך לאחר מכן החל לעבוד בחברה אחרת. בחודש 09/2015 הקטין העובד את השכר המבוטח בפוליסת ביטוח המנהלים בהראל ביטוח וכן פתח תכנית בקרן הפנסיה מגדל מקפת על יתרת השכר. בחודש 06/2016 נוידו לבקשת העובד מלוא הכספים שנצברו בקרן הפנסיה הראל מתקופת עבודתו אצל המעסיק הראשון, למגדל.
בחודש 06/2016 עבר העובד ניתוח ואובחן כחולה במחלת הפרקינסון, מחלה אשר אינה ניתנת לריפוי.
העובד הגיש תביעה לאבדן כושר עבודה להראל ביטוח וזו אושרה.
תביעה נוספת שהגיש העובד למגדל לקבלת פנסיית נכות נדחתה, בשל אי השלמת תקופת אכשרה של 60 חודשים: "מאחר והנכות הינה תוצאה של מחלה שהייתה קיימת לפני הצטרפותך לאחרונה לקרן וטרם חלפו 60 חודשים ממועד הצטרפותך לאחרונה ב01/07/2015 כאמור ועד למועד הנכות 15/06/2016".
בית הדין קבע כי מאחר שתביעתו של העובד לפיצוי מתבססת על הביטוח הפנסיוני שהיה לו בהראל פנסיה, יש להכריע בשאלה האם המעסיקה הפרה את חובתה לבצע הפקדות לקרן הפנסיה הראל בתקופת עבודתו.
צו ההרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה קובע לצורך זכאותו של העובד להפקדות פנסיוניות מהמעסיק, תקופת המתנה בת חצי שנה אלא אם כן היה העובד מבוטח קודם לכן בביטוח פנסיוני. נקבע כי לצד החובה המוטלת על המעסיק לברר האם יש ברשות העובד הסדר פנסיוני קודם, עליו לשמור על פרטיותו ולא לבצע חקירה ודרישה בעניין זה.
נקבע כי הוכח שלא נמסר למעסיקה טופס המשך חברות בקרן הפנסיה הראל או כל מסמך אחר המעיד על דבר קיומה של קרן פנסיה פעילה, ולא הוצגה כל ראיה לכך שהעובד יידע את המעסיקה שברשותו קרן פנסיה וביקש כי תבוצענה הפקדות לקרן זו.
נקבע כי העובד הודה כי לא העביר למעסיקה הוראות כלשהן ביחס לאופן פיצול ההפקדות בין ביטוח המנהלים לקרן הפנסיה. העובד לא הציג דרישה קונקרטית למעסיקה אלא הניח כי ההפקדות ימשיכו להתבצע באופן "אוטומטי" כפי שהיה אצל המעסיק הראשון. בהיעדר הוראה מפורשת, המעסיקה לא יכולה הייתה לדעת כיצד מבקש העובד שהיא תפעל.
נקבע כי לא נטען ולא הוכח כי העובד ביקש שהמעסיקה תפצל את ההפקדות לשני מוצרים פנסיוניים שונים. הואיל ואין המדובר בברירת המחדל של הפקדה למוצר פנסיוני אחד, אזי בחירתו של העובד צריכה הייתה להיות מפורשת והיה עליה לכלול הוראות ברורות הנוגעות לאופן הפיצול בין שני המוצרים השונים.
נקבע כי בהתאם להסכם העבודה ולהוראות הדין, משעה שהעובד הודיע על בחירתו בהמשך ביטוחו בהראל ביטוח על ידי שליחת טופס העברת בעלות, הרי שהמעסיקה יצאה ידי חובתה בבירור ההסדר הפנסיוני שברשות העובד. משכך, גם אם למעסיקה הייתה ידיעה כלשהי על קיומה של קרן פנסיה פעילה, הרי שהיא לא הייתה מחויבת (וייתכן אף שהיא לא הייתה רשאית) "להעמיק חקר" ביחס לקרן הפנסיה, בהיעדר בקשה מפורשת מצדו של העובד ביחס אליה.
נקבע כי מתבקשת המסקנה כי העובד ביקש מהמעסיקה את המשך ביטוחו בהראל ביטוח באמצעות טופס העברת הבעלות שנשלח אליה בסמוך לתחילת עבודתו. משכך, היה על המעסיקה לבצע הפקדות לביטוח המנהלים בתום שנת המס, בהתאם להוראות צו ההרחבה והסכם העבודה שנחתם עם העובד. חרף האמור, המעסיקה לא עשתה כן ולא ניתן כל הסבר המניח את הדעת ביחס למחדלה.
נקבע כי אין משמעות הדברים כי יש לחייב את המעסיקה בנזק שנגרם לעובד בשל אי ביטוחו בהראל פנסיה. העובד בחר בהמשך הפקדות לביטוח המנהלים ולא העביר בקשה לפיצול ההפקדות למוצר פנסיוני נוסף. בנסיבות הללו, הגם שהייתה ברשותו קרן פנסיה פעילה, הרי שלא ניתן לראות במעסיקה כמי שהפרה את חובתה להפקיד לקרן הפנסיה בהיעדר בקשה קונקרטית מצד העובד ומאחר שחל איסור על המעסיקה להתערב בבחירתו.
נקבע כי הואיל והעובד כימת את הנזק שנגרם לו בגין אי הפקדות לקרן הפנסיה הראל בלבד, באמצעות הגשת חוות דעת אקטוארית המבוססת על הוראות תקנון קרן הפנסיה, הרי שלא הוכח הנזק שנגרם לו בשל אי ביצוע הפקדות להראל ביטוח.
נקבע כי על אף שהמעסיקה הפרה את חובתה שבדין לביצוע הפקדות לביטוח המנהלים, הרי שלא ניתן לחייבה בנזק לו טוען העובד שנגרם לו בשל אי ביטוחו בקרן הפנסיה הראל ומשכך אין מנוס מדחיית תביעתו.
