אושרה תביעה ייצוגית לעניין תשלום גמול שעות נוספות בעד עמלות מכירה
בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע"י בית הדין הארצי לעבודה, נדון ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, שבו נדחתה בקשת העובדים לאישור ניהול תובענתם כתובענה ייצוגית, לעניין הפרשי גמול שעות נוספות בגין עמלות ומועד תשלום עמלות (עתצ 48841-06-18, מיום 20/8/24).
העובדים עבדו במוקד מכירות טלפוני ובמסגרת תפקידם ביצעו מכירה של פוליסות ללקוחות. תמורת עבודתם שולם לעובדים שכר בעד כל שעת עבודה בשיעור שכר המינימום וכן עמלות מכירה. עמלות המכירה שולמו על יסוד מספר הפוליסות שמכרו העובדים, החל מהפוליסה הראשונה.
המעסיקה הנהיגה שתי שיטות תגמול בהתייחס לרכיב העמלות:
שיטת המדרגות – כל מספר מכירות מבטא מדרגה מסוימת, ושיעור העמלה בעד כל פוליסה תלוי במדרגה בה מצוי העובד.
שיטת המעליות – כלל המכירות שבוצעו בתלות בהיקפן מזכה את העובד בעמלה בעד כל פוליסה לפי המדרגה הגבוהה ביותר שאליה הגיע העובד על פי מספר המכירות שביצע.
העמלות נכללו בשכר הרגיל לתשלום דמי חופשה ודמי חגים, להפקדות לפנסיה ולפיצויי פיטורים. העובדים קבלו מדי חודש שכר בהתאם לשעות העבודה שעבדו וכן תשלום עמלות. ככל שעבדו שעות נוספות קבלו גמול שעות נוספות בגין השכר השעתי אך לא בגין העמלות. העובדים הגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית לתשלום גמול שעות נוספות בגין העמלות וכן לתשלום פיצוי בגין אי תשלום רכיב העמלות במועד.
בית הדין קבע בדעת רוב כי קיימת אפשרות סבירה שרכיב התביעה בכתב התביעה הייצוגית לעניין תשלום גמול שעות נוספות גם בעד הרכיב "עמלות מכירה", יוכרע לטובת הקבוצה. משהכרעה מבוססת על "אפשרות סבירה", הרי ששמורות לשני הצדדים טענותיהם, אותן יוכלו להעלות במסגרת הדיון בתובענה גופה ולשכנע אחרת. הערעור בעילת מועד תשלום העמלות נדחה.
נקבע בדעת הרוב כי העובדה שלא ניתן לקשור את עמלת המכירה לשעת עבודה קונקרטית אינה שוללת את זכאות העובדים לגמול שעות נוספות בעד רכיב העמלות. נקבע כי השיקול של מימוש תכלית חוק שעות עבודה ומנוחה הכרוך בחיוב לשלם גמול שעות נוספות, גובר בנסיבות המקרה על הנתונים המקשים על יישום החוק, ועל כן קמה לעובדים זכאות לתשלום גמול שעות נוספות בעד רכיב העמלות. אשר לדרך שבה יובאו בחשבון העמלות ב"שכר הרגיל", בית הדין האזורי, לאחר שמיעת עמדות הצדדים, יקבע במסגרת פסק הדין בתובענה את הדרך מבין האפשרויות השונות.
