נדחתה טענת מעסיקה כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על עובד – מאחר ששילמה לו תוספת שעות נוספות גלובלית
בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע"י בית הדין האזורי לעבודה, טען העובד, בין היתר, כי הוא זכאי לגמול שעות נוספות. מנגד טענה המעסיקה, כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העובד, מאחר שהעובד שימש בתפקיד בכיר ביותר, המחייב מידה מיוחדת של אמון אישי; ומאחר שתנאי עבודתו לא אפשרו פיקוח על שעות העבודה, שבוצעה בחלקה מחוץ לחצרי המעסיקה (סע"ש 66871-07-20, מיום 31/7/25).
בית הדין דחה את טענת המעסיקה וקבע כי הוראות חוק שעות עבודה חלות על העובד, ולא מתקיימים החריגים המנויים בסעיפים 30(א)(5)-(6) לחוק.
בית הדין ציין כי המעסיקה מסרה לעובד הודעה לעובד סמוך לאחר תחילת עבודתו, ולא זו בלבד שההודעה אינה קובעת כי העובד מוחרג מתחולתו של חוק שעות עבודה – אלא שאף צוין בה במפורש, כי העובד זכאי לתשלום בגין "מכסת שעות נוספות חודשית אשר אנו מעריכים כי היא מבטאת את ממוצע השעות הנוספות החודשית על פני כל השנה", וזאת במיוחד לאור תפקידו, מעמדו ואחריותו של העובד, אשר בגינם הוא "עשוי להידרש להישאר בשעות שהן מעבר לשעות העבודה הרגילות של עובד רגיל במלון".
עוד קבע בית הדין כי עולה מדיווח הנוכחות הממוחשב כי העובד עבד בשעות נוספות בפועל, ודיווח עליהן מדי יום. בנוסף, בתלושי השכר של העובד הופיעה התוספת הגלובלית בשורה נפרדת תחת הכותרת "ש.נ. גלובלי".
בית הדין קבע כי משמעות הדבר, כי טענת המעסיקה בדבר החרגת העובד מתחולתו של חוק שעות עבודה עומדת בסתירה למסמכים שיצאו תחת ידיה.
גם לגופו של עניין, בית הדין קבע כי לא מתקיימים בעניינו של העובד החריגים הקבועים בחוק שעות עבודה ומנוחה.
