ניכוי משכרו האחרון של עובד בגין נזק שגרם לרכב – שלא היה לו כיסוי ביטוחי בשל שלילת רישיונו
בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע"י בית הדין האזורי לעבודה, נדונה תביעת עובד אשר המעסיקה ניכתה משכרו האחרון סכום של 14,910 ₪ בגין נזק שגרם לרכב (ד"מ 21465-12-23, מיום 14/9/25).
העובד הועסק אצל המעסיקה כנהג משאית חלוקה. בהסכם העבודה הצהיר העובד כי הוא בעל היכולת, הכישורים, המהימנות והניסיון לצורך מילוי תפקידו כנהג ראשי אצל המעסיקה.
בחודש 10/22 היה העובד מעורב בתאונת דרכים בעת שנהג ברכב שבבעלות המעסיקה. בתאונה נגרם נזק לרכב של צד ג'. חברת הביטוח המבטחת את הרכב על התאונה קבעה כי לא היה למעסיקה כיסוי ביטוחי לתאונה מאחר שברכב נהג אדם ללא רישיון נהיגה בתוקף וזאת בניגוד לתנאי פוליסת הביטוח לרכב. העובד טען שבמועד התאונה לא היה ידוע לו שרישיונו אינו בתוקף.
צד ג' וחברת הביטוח שביטחה את רכב צד ג' הגישו תביעה נגד המעסיקה בעניין התאונה. בירור התביעה הסתיים בהסכם פשרה עליו חתמה המעסיקה, לתשלום סך 14,910 ₪. המעסיקה ניכתה סכום זה משכרו האחרון של העובד. העובד טען שאין הצדקה לניכוי מהשכר האחרון.
בית הדין היפנה לסעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר הקובע כי: "… רשאי המעסיק לנכות משכרו האחרון של עובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות."
בית הדין קבע כי מי שנשכר לעבוד כנהג נדרש להחזיק ברישיון נהיגה בתוקף. עבודה בתפקיד נהג ללא רישיון נהיגה בתוקף היא הפרה של התחייבות העובד לפי הסכם העבודה, הקובע את חובתו של העובד למלא את תפקידו במיומנות, במסירות, בנאמנות וביושר.
ההתחייבות להחזיק ברישיון בתוקף לביצוע העבודה נגזרת גם מחובות תום הלב והנאמנות של העובד כלפי מקום העבודה והופכת לתנאי מכללא בהסכם עבודתו. החובה של עובד המועסק בתפקיד נהג להחזיק ברישיון נהיגה בתוקף נגזרת גם מחובת הזהירות המוטלת על הצדדים ליחסי העבודה.
בית הדין קבע כי הגישה המקובלת בפסיקה היא כי הטלת חיוב כספי על עובד בשל נזק ישיר שנגרם למעסיק בשל הפרת חובה שהיא תנאי מכללא בהסכם העבודה היא אפשרית. עם זאת, הטלת פיצוי כספי על עובד בגין נזק שנגרם בשל הפרת חובה ראוי שתיעשה בזהירות, בהתחשב בכך שטעויות למיניהן בביצוע העבודה הן חלק מהסיכון שמעסיק צריך להיערך לו, בין היתר באמצעות עריכת ביטוח מתאים או נקיטה באמצעי זהירות אחרים.
בית הדין קבע כי בנסיבות מקרה זה, יש לראות בנזק בו נשאה המעסיקה במסגרת התביעה כנזק שנגרם בשל רשלנותו החמורה של העובד והפרת התחייבויותיו לפי הסכם העבודה להחזיק רישיון נהיגה בתוקף. העובד לא החזיק ברישיון נהיגה בתוקף בעת התאונה. העובד הוא שגרם לתאונה. לו עמד העובד בחובתו הבסיסית להחזיק ברישיון נהיגה באופן המאפשר את ביצוע העבודה וההתחייבויות על-פי הסכם העבודה, היתה חברת הביטוח של הרכב משלמת את נזקי התאונה ואלה לא היו מוטלים על המעסיקה. המעסיקה מילאה את חובתה לצמצם את נזקיה, שכן ערכה ביטוח מתאים לכיסוי נזקים הנגרמים בשל נהיגה ברכב.
בית הדין לא קיבל את גרסת העובד כי לא היה ידוע לו במועד התאונה על כך שרישיון הנהיגה שלו נשלל. נדחתה טענת העובד כי יש לפטור אותו מתשלום הנזק שכן במועד התאונה לא ידע או לא היה עליו לדעת שרישיונו נשלל. בית הדין קבע כי על העובד היה לדאוג לכך שהוא עומד בתנאי כשירות מינימליים לביצוע תפקידו. העובד היה מודע לכך שביצע עבירות תנועה בגינן נצברו נקודות. בהיעדר כשירות מינימלית לביצוע התפקיד, בהצטבר לנהיגה רשלנית שהובילה לתאונה, נגרם למעסיקה נזק ויש הצדקה להטילו על העובד בנסיבות העניין.
בית הדין קבע כי המעסיקה ניכתה כדין את סכום החוב של העובד שנגרם בשל אחריותו לתאונה, שלא היה לה כיסוי ביטוחי בשל שלילת רישיונו.
