בשל ליקויים בדוחות הנוכחות – המעסיק חוייב לשלם לעובד בגין כל ימי החג שתבע
בפסק דין אשר ניתן לאחרונה, דן בית הדין האזורי לעבודה בתביעה של עובד, אשר דוחות הנוכחות שלו מולאו באופן לקוי (סע"ש 53097-12-22, מיום 6/7/26).
באותו מקרה, דוחות הנוכחות החודשיים של העובד נכתבו בכתב יד ונערך בהם רישום נוכחות יומי של העובדים ושל השכר היומי, חודש בחודשו. בדוחות צוינו שמות של עובדים, וכן צוינו בטבלה הימים בחודש בהם עבד כל אחד מהם, באמצעות סימון של האות V בתאריכים שבהם עבדו. בכל דוח עמודה נפרדת לכל אחד מהעובדים והסכום שהגיע להם בהתאם לשכר היומי. המעסיק מילא את דפי הנוכחות בעצמו, בכתב ידו. העובד אינו חתום על הדוחות.
נזכיר כי בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, מעסיק חייב לנהל רישום שוטף של שעות העבודה בפועל. אם הרישום אינו מבוצע באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים – הרישום ייחתם מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעסיק מינה לכך.
בשל הליקויים בדוחות הנוכחות במקרה זה, קיבל בית הדין את גרסת העובד לעניין מספר שעות עבודתו ביום שישי. העובד העיד כי כאשר עבד ביום שישי היה זה יום עבודה רגיל, בן 8 שעות. בית הדין קבע כי מאחר שהמעסיק לא הציג רישום של דוח נוכחות הכולל את שעות התחלת העבודה וסיומה, מתקבלת עדותו של העובד כי העבודה בימי שישי הייתה של שמונה שעות כמו בכל יום, ולא חמש שעות כטענת המעסיק.
כמו כן, בשל הליקויים בדוחות הנוכחות, קיבל בית הדין את תביעת העובד לדמי חגים. העובד צירף טבלת ימי חגים בה ציין את ימי החג שלא חלו בשבתות. נקבע כי המעסיק לא הציג תחשיב נגדי וכי רישום הנוכחות שערך אינו עומד בתנאים שנקבעו בחוק, כאשר המעסיק הוא שקבע את ימי העבודה של העובד ובנסיבות אלה קיימת חזקה שהיעדרות העובד בסמוך לחג נעשתה בהסכמת המעסיק ועל דעתו – ולכן העובד זכאי לדמי חגים. נקבע כי מאחר שהעובד נקב במועדים שבהם חלו ימי החג ונוכח המחדל הרישומי של המעסיק ברישום הנוכחות, המעסיק מחויב לשלם לעובד בגין 14 ימי חג.
