מעסיקה חויבה לשלם לעובד פיצוי בסך 25,000 ₪ – בשל חוסר התאמה בין תלושי השכר לדוחות הנוכחות
בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע"י בית הדין האזורי לעבודה, נדונה, בין היתר, תביעה של עובד לקבלת פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר (סע"ש 62483-06-23, מיום 21/6/26).
באותו מקרה, העובד ביצע מדי חודש מספר רב של שעות נוספות. בדרך כלל העובד היה מתחיל את יום העבודה בסביבות השעה 11:00 ומסיימו בסביבות השעה 22:00.
בית הדין קבע כי בהתאם למתכונת העבודה של העובד, ניתן היה לצפות כי מדי חודש יופיעו בתלוש השכר פירוט תשלומים בגין 182 שעות רגילות וכן עד 40 שעות נוספות בשווי 125% ועוד שעות נוספות בשווי 150% בהתאם להוראות הדין. אלא שבתלושי השכר הופיעו תשלומים בגין כ-200 שעות רגילות (ואף הרבה יותר), ורכיבים משתנים של שעות נוספות בשיעור נמוך ביחס לשכר הרגיל.
נקבע כי בפועל, פעמים רבות, סך השעות הכולל כפי שפורט בתלושים, לא תאם את סך השעות הכולל שהופיע בדוח הנוכחות – לעיתים היה נמוך יותר ולעיתים היה גבוה יותר – כאשר הפער בין דוחות הנוכחות והתלושים עומד לעיתים על עשרות שעות.
נקבע כי יש טעם בחשד כי דוחות הנוכחות נערכו בדיעבד ונגרעו מהם שעות.
בית הדין קבע כי המדובר בליקויים רישומיים בלתי נסבלים שבאים לידי ביטוי בחוסר התאמה בולט בין מניין השעות שבתלושי השכר ובדוחות הנוכחות.
נקבע כי ביחס לחודשי עבודה רבים קיים פער של עשרות שעות בין תלושי השכר כפי שדווחו בזמן אמת, לבין דוחות הנוכחות של העובד. נקבע כי מצב זה איננו מניח את הדעת וזאת בלשון המעטה. נקבע כי קיים חשש כבד כי האופן בו נוסחו התלושים איפשר למעסיקה להימנע מלשלם לעובד גמול בגין עבודה בשעות נוספות, תוך פגיעה של ממש בזכויותיו.
בית הדין קבע כי בפגמים הרבים באופן בו נערכו תלושי השכר של העובד, יש כדי להטעות וליצור ערפול כלפי העובד, בין זכויות סוציאליות, שכר וגמול בגין עבודה בשעות נוספות.
נקבע כי בגין הפגמים בעריכת התלושים, אשר הקשו על העובד בהוכחת טענותיו בתביעתו, על המעסיקה לשלם לעובד פיצוי בסך 25,000 ₪.
