בית הדין הארצי לעבודה קבע: אי המצאת טופס 161 שקולה להלנת פיצויי פיטורים
בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע"י בית הדין הארצי לעבודה, התייחס בית הדין לשאלת הזכאות לתשלום פיצויי הלנה בגין אי המצאת טופס 161 (עע 47662-06-25, מיום 31/5/26).
במקרה שנדון בפסק הדין, המעסיקה מסרה לעובד טופס 161 באיחור של שנה ושמונה חודשים. בית הדין קבע כי ההלכה הפסוקה קבעה, לפני שנחקק בשנת 2018 תיקון 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), כי בית הדין לעבודה מוסמך לפסוק פיצויי הלנה בגין עיכוב במסגרת טופס 161. הטעם לכך היה "כי למתן הוראת שחרור לקופה ללא צירוף טופס 161 אין כל נפקות מאחר ש"השובר" לתשלום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק לספק לקופה הוא טופס 161 והקופה אינה רשאית לפעול בלעדיו" (מתוך ע"ע 29744-11-18, מיום 31/3/20). במילים אחרות, אי המצאת טופס 161 שקולה להלנת פיצויי פיטורים.
בית הדין קבע כי אמנם, בעקבות תיקון 21 לחוק הפיקוח יכול העובד למשוך את הכספים הצבורים על שמו בחלוף ארבעה חודשים, אף ללא קבלת טופס 161. אולם, משיכה זו כרוכה בתשלום מיסים או בנטל לפנות לפקיד השומה ולבצע את התיאומים הנדרשים לצורך מימוש הפטור ממס. ואילו, משיכתם באמצעות טופס 161 מקנה פטור, מלא או חלקי, מתשלום המיסים.
מכאן כי התלות של העובד בטופס 161 נחלשה (שכן בידו למשוך את הכספים ללא שיתוף פעולה מצד המעסיק). אולם, גם אחרי תיקון 21 הנ"ל היחלשות זו היא משמעותית (בשל היבטי מיסוי הכרוכים במשיכת הכספים ללא טופס 161 או ההכבדה הכרוכה במימוש הפטור ממס), ולכן נשמר העקרון כי אי המצאת טופס 161 שקולה להלנת פיצויי פיטורים.
