המעסיקה ביצעה הפרשה לפנסיה בגין חלק משכר העובד בלבד – וחויבה לשלם לו הפסד פנסיית נכות ושארים ושחרור מדמי גמולים בסך של 523,154 ש"ח
בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע"י בית הדין האזורי לעבודה, העובד עתר לחייב את המעסיקה בתשלום פיצוי בגין הפסד פנסיית נכות עקב ביטוחו בגין חלק מהמשכורת הקובעת בלבד (ק"ג 31934-09-23, מיום 27/7/26).
באותו מקרה, המעסיקה ביצעה הפרשה לקרן פנסיה עבור העובד בגין שכר בסך של 3,823.84 ₪ בלבד (השכר המבוטח) – בעוד ששכר הבסיס האחרון של העובד עמד על 10,622 ₪ (המשכורת הקובעת).
לעובד אירעה תאונה והוא הגיש לקרן הפנסיה תביעת נכות. הקרן אישרה לעובד נכות בשיעור של 100% ושילמה לו קצבה בהתאם לשכר המבוטח, שעמד על 3,823.84 ש"ח.
בית הדין קבע כי חובתה של המעסיקה לפצות את העובד, באופן שיעמיד אותו במצב שבו היה עומד אילו בוצע הביטוח הפנסיוני כנדרש בגין מלוא המשכורת הקובעת, במקום עבור חלק מהשכר בלבד. נקבע כי העובד זכאי לקבל מהמעסיקה פיצוי בגובה ההפרש בין השווי המהוון של הפיצוי החודשי שהיה צפוי לקבל אילו בוטח בגין המשכורת הקובעת ובין השווי המהוון של הפיצוי החודשי שהוא מקבל מהקרן בגין השכר המבוטח.
המעסיקה טענה כי היא פעלה בתום לב וכי מיד כשהתבררה לה הטעות (הפקדה בחסר), היא תיקנה אותה והעבירה את הסכומים לקרן הפנסיה, אשר קיבלה אותם ושייכה אותם לעובד. בכך, לטענתה, יצאה ידי חובתה. בית הדין קבע כי לא ניתן לקנות כיסוי ביטוחי למפרע וכי הפקדה באיחור בגין מלוא המשכורת הקובעת, כפי שעשתה המעסיקה לאחר האירוע התאונתי – אינה מקנה זכות ביטוחית רטרואקטיבית. לכן, נדחתה טענת המעסיקה שאינה חבה לעובד פיצוי רק בשל העובדה שביצעה הפקדה לקרן למפרע.
בית הדין קבע כי המעסיקה תשלם לעובד הפסד פנסיית נכות בסך 354,002 ₪; הפסד פנסיית שאירים בסך 17,953 ₪; והפסד שחרור דמי גמולים בסך 151,199 ש"ח.
המלצה למעסיקים: בשים לב להשלכות הקשות במקרה של אי-הפרשה כדין לפנסיה, חשוב שכל מעסיק יבחן את סיווג פעילותו הענפית, בסיוע עו"ד מתחום דיני העבודה, על מנת שידע אילו הסכמים קיבוציים/צווי הרחבה חלים עליו – ויהיה מודע לכל חובותיו כלפי עובדיו.
